אחת ממצות התורה מחייבת כל אב בישראל (שאיננו משבט לוי) לפדות את בנו הבכור מידיו של כהן. ישנה אם כן קדושה מסוימת בבנים הבכורים, ששיכת בעצם לכהן, ולכן, הפדיון הנ"ל. כידוע, הכהונה היתה שיכת מלכתחלה לבכורים, אך בגלל שהשתתפו בחטא
העגל, אבדו את כהונתם, וקדושתם הועברה ללויים.
סכום הפדיון שנדרש על פי תורה, הוא 5 שקלים. על פי הגדרת התורה – "עשרים גרה השקל" (במדבר ג', מ"ז). אז 5 שקלים מהוים מאה גרה.
מאה גרה (= 254) =
מאה רבו – "מליון" בלשון הקדש.
מה שראינו כאן, הוא רמז למליון (דולר) שכל אב כביכול נותן לכהן על פדיון בנו. והיות שאנו עוסקים בפדיונם של 2 בנים יהודים שאבדו מעם ישראל – עשו וישו – הדרישה היא למליון (=) כפול.
זה שיש להשיבם, מרומז בפסוק:
"לבלתי 'י'דח מ'מ'נו נד'ח" (שמואל-ב' י"ד, י"ד) (= 692) =
עשו ישו –
וצויינו אותיות ימ"ח בדלוגים של 5.
ולשאלה, מדוע דוקא מליון דולר, ולא "מליון שקל" (= משיח בן יוסף), או "מליון יורו" (= משיח), למשל? על זאת נאמר: "הנני נטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו ס"ו, י"ב), כלומר: "נהר" (= מאה רבוא) הוא כמו "שלום" (= מליון דולר).
בדומה לכך, נאמר: "ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה" (תהלים ע"ב, ג'), כאשר:
ה"הרים" (= מאה רבוא – מלשון "להרים תרומה") נושאים את ה"שלום" (= מליון דולר – מלשון "תשלום").
ישנם הרבה שיתמהו על התוספת של עשו לענין זה. וישאלו: מה ענין ה"לינק" שעשית בין עשו לבין ישוע? אז ראשית כל, כדאי לציין רמז מאד יפה, כיצד עשו מהוה השלמה לישוע: אם נשלים את המלה "ישוע" בצורה סימטרית, כאשר הי' היא במרכז (מה שנקרא "חן עליון"), האותיות המתווספות, יהיו אותיות "עשו", כדלקמן: {ב"חן תחתון", האותיות המשלימות יהיו של "ישו". וראה על שתי בחינות אלה ב'י"ד מושגים'.}
ע ו ש י ש ו ע
וכפי שה-2 מליון דולר מרומזים באותיות אלה:
עשו = מליון דולר. וכן: (ע)ין (ש)ין (ו)יו = מליון (בכתיב חסר) – והוא המליון האחד.
ישוע = מיליון דולר. וכן: (י)וד (ש)ין (ו)יו (ע)ין = מיליון (בכתיב מלא) – והוא המליון השני.
עשו, כפי שהתורה מספרת, מכר את הבכורה ליעקב, תמורת "נזיד עדשים" – "האדם האדם הזה" (בראשית כ"ה, ל') – ומרומזים בזאת שני דמים – 2 מליון דולר (ר"ת "דם" – כסף נקרא "דם" בלשון הקדש). ובפסוקים עצמם, המתארים את מכירת הבכורה ליעקב, ישנם גם ר"ת וגם ס"ת של "מאה רבו" (= חמור) – מליון בעברית.
אז שני "אדומים" אלה, הם כנגד ב' בחינות בבכורה: עשו שהכליל את עצמו בעם ישראל ויוסף שגם נקרא בכור. {במצות "פדיון הבן" פודים גם את הבן שהוא בכור לאמו בלבד.} וישו (= "עץ יוסף") לשיטתנו, הוא כמו יוסף – שנמסר לאומות העולם.
על פי קבלה – "שור וחמור" זה קליפת עשו וקליפת ישמעאל. מצד שני, "שור וחמור" זה משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. הרבי שמשון מאוסטרופולי אמר על ישו, שהוא משיח בן יוסף של ה"לעומת זה". בשור (בעשו או ביוסף כנ"ל), יש ב' בחינות: "שור מועד" ו"שור תם". ברגע שישו נמסר לקליפות (לעשו), הוא נכנס לקטגוריה של "שור מועד". ועל פי הלכה, ברגע שעושים קנין ב"שור מועד" – נהייה "שור תם".
עשו, כפי שמעידה התורה, נולד לאם יהודיה, ונימול בן 8 ימים, כמו יעקב. מכאן, שיש לו ברור כיהודי. ובסוד חלקו של עשו בעם ישראל: כפי שמסופר, לאחר שיעקב שכח "פכים קטנים" (= שטן), ונותר לבדו – נזדמן לו שרו של עשו, אתו הוא מנהל מאבק אידאולוגי. באותו מאבק, זוכה לקבל מהס"ם (השטן – שרו של עשו) את השם "ישראל" – השם שמיצג את הבכורה, ככתוב: "בני בכרי ישראל" (שמות ד', כ"ב). "ישראל" (= יעקב + שטן) – אותיות "לי ראש" – "ראשו של עשו" – שהכניס גם את עצמו לתמונה. כידוע, ראשו של עשו, נכרת מעליו על ידי חשים (אותיות "משיח") בן דן, ונתגלגל לחיקו של יצחק במערת המכפלה. ומכאן: ראשו של עשו חוזר לעם ישראל בכחו של משיח. עשו כידוע נקרא "חזיר" – על שעתיד לחזור לעם ישראל.
ואם נבחן את מספר הפעמים ששמות האבות, כולל עשו, הוזכרו בחומש:
אברהם – מוזכר 151 פעמ
יצחק – מוזכר 98 פעמים
יעקב – מוזכר 211 פעמים
עשו – מוזכר 81 פעמים
-------------------
וביחד: 541 = ישראל.
כאשר עם ישראל יצאו מגלות מצרים, נתחייבו בשתי מצות, על מנת שלא יהיו "ערומים" ממצות. ומדובר בב' דמים: דם מילה ודם פסח, שעליהם נאמר: "בדמיך חיי... בדמיך חיי" (יחזקאל ט"ז, ו') {= יצחק = קץ חי = משיח בן דויד + משיח בן יוסף במס' סדורי}. ובפסוק שלאחר מכן: "ואת ערם ועריה".
ובהקשר זה:
מלבוש = 2 מליון דולר (= 378).
מצרים כידוע, היא כנגד כל הגלויות, בפרט זו האחרונה, הנקראת "גלות אדום". לכן, "מצרים" תזכיר לנו "נוצרים". ו"נצרות" עולה למנין "שני מיליון דולר" – כנגד שני הנצוצות העיקריים שעלינו לפדות משם.
שני הדמים מהוים "פדיון נפש" (= 10 פעמים "חן").
{של הפודה, ולא פחות של הנפדה – צריך לפדות את גופו של משיח, גם ברמת ה"נפש", מבין הקליפות. פדיון מתיחס לחזקה גשמית על אדם (או על כל דבר אחר), והוא נעשה בכסף. גאולה מתיחסת לנשמה, והיא בחנם. דוגמה לגאולה: שהמח והלב יוכלו להתפעל מהמשיח.}
וכפרה על שתי טעויות של יעקב, בהבחנה "בין דם לדם" (דברים י"ז, ח'): טעות של "הבדלה" וטעות של "המתקה".
טעות של "הבדלה" – בנוגע לדמו הטהור של יוסף – כנגד "דם מילה" {ברית ברמה האישית – גאולה אישית שקשורה לנשמת משיח – משיח בן יוסף}.
טעות של "המתקה" – בנוגע לדמו של ה"שעיר" – דמו הטמא של עשו – כנגד "דם פסח" {ברית ברמה הלאומית – גאולה לאומית שקשורה ל"גופו ודמו" של משיח – מהצד של משיח בן דוד}.
כנגד ב' דמים אלה:
דם טהור + דם טמא (= 358)
משיח.
וכפי שכל ענין הפדיון הנ"ל נרמז בתורה:
"בזאת יכפר עון יעקב (וזה כל פרי הסר חטאתו)" (ישעיהו כ"ז, ט') (= 1028) =
2 מליון דולר.
{הן' מחושבת כמו מנצפ"ך גדולים, שאז: ך = 500; ם = 600; ן = 700; ף = 800; ץ = 900.}
כמו כן:
"ונתנו איש כפר נפשו לי-ה-ו-ה בפקד אתם" (שמות ל', י"ב) – כאשר:
"כפר נפשו" = כופר נפש (= 736) =
שני מליון דולר.
דרך אגב, היות שהזכרנו את המושג "פקידה", ראוי גם לציין:
"פקד יפקד" (בראשית נ', כ"ד; כ"ה) (= 378) =
"מי-ה-ו-ה יצא הדבר" (שם כ"ד, נ') =
2 מליון דולר.
מזה שמשה רבינו השתמש בלשון זו כאשר הציג את עצמו בפני זקני העם – ידעו שהוא הגואל האמתי, כי מסורת היתה להם מיוסף (ומיעקב) לפני הסתלקותו, שכאשר המשיח יופיע, יציג את עצמו על פי הקוד הנ"ל.
אז מדובר גם בסיסמת הגואל – 2 מליון דולר.
מהתבוננות בצורת האותיות "פקד יפקד", אפשר להיוכח שמופיעות פעמיים אותיות "פקד" ובאמצע אות י' אחת. אז מה שמתבקש, זה לכתוב אותיות אלה בחן – בסימטריה – כדלקמן:
דקפיפקד (= 2 מליון דולר)
מבנה זה נקרא "יפקד" ב"חן עליון" (כאשר האות הראשונה במלה הופכת להיות מרכז). אז מה שמתבקש כעת, זה לכתוב זאת גם ב"חן תחתון" – כאשר האות ד' נמצאת במרכז, כדלקמן:
יפקדקפי (= "משיח י-ה-ו-ה")
ומה שמתבקש כעת, זה לחבר יחד ב' צורות אלה, שמשלימות זו את זו, כדלקמן:
דקפיפקד + יפקדקפי (= 762) =
עשו (= מליון דולר) + ישוע (= מיליון דולר) – כלומר, שקבלנו באפן מפורט את שני סוגי המ(י)ליון.
ונמשיך ברמזים:
"ופדויי י-ה-ו-ה ישבון ובאו ציון (2 מאה רבוא =) ברנה" (ישעיהו ל"ה, י') (= 938) =
עצת 2 מליון דולר =
חמור בן חמור + 2 מליון דולר =
בשלום (– ם' במנצפ"ך גדולות) –
בסוד: "(והיה כהן על כסאו) ועצת שלום תהיה בין שניהם" (זכריה ו', י"ג).
{על דרך: "הנחש (שלום =) השיאני" (בראשית ג', י"ג). והוא הנחש "הנשך עקבי (= יעקב = סוסון) סוס" (שם מ"ט, י"ז), כפי שנראה להלן, בע"ה.}
ובחשוב רגיל:
"בשלום" (= 378) =
2 מליון דולר –
שנאמר: "פדה בשלום נפשי... כי ברבים (= חמור) היו עמדי" (תהלים נ"ה, י"ט).
על פי נוסח התפלה, אנו אומרים יום יום בתפלת שחרית את שירת הים, ומסיימים אותה עם חתימה כפולה של "י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד" (שמות ט"ו, י"ח). זהו אגב שם הוי-ה המשי"ח (ה-358) בתורה. אז כפילות הפסוק היא כנגד ב' משיחים.
וכנגדם, בסוד כפילות ה"שלום":
"י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד: י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד" (= 752) =
"שלום שלום" (ישעיהו נ"ז, י"ט) =
מליון דולר + מליון דולר =
מלכות רומי =
"(השמעתיך חדשות מעתה) ונצרות (ולא ידעתם)" (ישעיהו מ"ח, ו') –
בסוד ברור הנצרות – ה"חזיר כשר" {= "מעשה ידי יוצר" (איכה ד', ב') = "רוח אפינו משיח י-ה-ו-ה" (שם שם, כ') = "פטיש כל הארץ" (ירמיהו נ', כ"ג)}.
כפי שמבואר בספרי, ה"חמור" (= מאה רבו), שעליו הנני מרחיב את הדבור, הוא סוד הכהן, כלומר עבדכם, ובא במקום הנחש {שכם בן חמור היה חוי: חויא – נחש}, ובמקום עשו, כנציג של משיח בן יוסף בתוך עם ישראל – ביהדות האורתודוכסית – בחי' "עץ יהודה". לעומת זאת, ה"סוס", הוא בבחי' "רבי" – "ראש בני ישראל" – משיח בן דוד, אם זכה לשלם את הפדיון הנדרש. שתי בחינות אלו, הנם בסוד גופו ודמו של משיח, כמבואר באריכות בספרי, וביחד מהוים את ה"חמור לבן" (= מליונר) של המשיח. {"חמר... לבנים" (שמות א', י"ד) = חמור + סוס.} השבט שנתברך בשם "חמור" בתורה, הוא "יששכר חמר גרם" (בראשית מ"ט, י"ד) – בהחלט אחד שמבקש שכר. "יששכר" – גם אותיות "יש רכש", שפרושו: יש סוס (= סכום).
כאשר סיימתי לכתוב את ספרי, לא בקשתי ממורי ורבי שליט"א – הרב יצחק גינזבורג – שיועיל לתת לי הסכמה על ספרי. אלא מה? בקשתי ממנו שיתן לי 2 מליון דולר, כהסכמה לספר שלי.
בסוד זה, על הפודה – בחי' "יעקב אשר פדה את אברהם {המאמין – ממנו יונקת הנצרות} מחרן" (ישעיהו כ"ט, כ"ב) – כפי שנאמר:
"ו'אמר ס'לו ס'לו פ'נו ד'רך ה'רימו מכשול מדרך עמי" (ישעיהו נ"ז, י"ד) – וצויינו הר"ת "סוס פדה".
ובדומה לכך:
"פנו דרך העם (סלו סלו המסלה)" (שם ס"ב, י') – וצויינו הר"ת "פדה". שאר האותיות עולות למנין "ישוע".
ברגע שה"סוס" משלם את התשלום לחמור, כאילו שנושא אותו בכח רגליו, שעל זאת נאמר: "והרכיבהו (= חמור) על הסוס" (אסתר ו', ט') – כפי שהתחלה גאולת "פורים" (= מליונר = חמור לבן).
הכסף כידוע מעמיד את האדם על רגליו, והסוס לפי חז"ל, עיקר כחו ברגליו, בעוד שהחמור (שקרוב לנחש ולעשו), עיקר כחו בידיו. לכן גם: "כל סוס פרעה" (שמות י"ד, כ"ג) – ר"ת "כסף".
וכמה צדקה נותנים לעני, על פי ההלכה? "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות ס"ז, ב').
"סוס לרכב עליו" – ר"ת "סלע" (= כסף), שנאמר: "ויקם על סלע רגלי" (תהלים מ', ג').
"פדה" – מתיחס ליוסף (ועשו), שכפי שנאמר בו:
"ויוסף הורד מצרימה" (בראשית ל"ט, א') (ס"ת "פדה") (= 762) =
"הוא השליט על הארץ" (שם מ"ב, ו') =
עשו (= מליון דולר) + ישוע (= מיליון דולר).
על פי פשט, האחריות העיקרית לטעויות בית דין – טעויות שגרמו לכל עם ישראל גם לטעות – חלה על הבית דין, שחייב ב"פר העלם דבר" {= מלך ישראל. פר = עיר = מיליון דולר במס' ראשוני (ראה טבלה בסוף הספר). וצויינו הר"ת "פדה".} על שגגתו. אך גם הצבור שהוטעה, נושא באחריות, כפי שמבואר במסכת הוריות. {ומענין, שגם הכהן המשיח חייב בפר על שגגתו. ולפי הבנת הכתוב, נראה שפרו של הכהן אינו מספיק על מנת שימחל לו, ומחילתו תלויה בזו של צבור.}
אז מהרבי של עם ישראל, הנני דורש 2 מליון דולר כפשוטו. ולעומת זאת, "מנער ועד זקן כל העם" (בראשית י"ט, ד') (= מליון דולר + מיליון דולר = עשו + ישוע) הנני דורש סכום שמסמל את ה-2 מליון הנ"ל – 378₪ למהדרין – כמנין "א-היה x חי". ולמי שאין ידו משגת: 39₪ (= מליון + מיליון במס' קטן) – כמנין "א-היה חי".
{מדובר במצוה שמיועדת רק לעם ישראל, כמובן. לא שהנני שולל את תרומותיהם של גוים, אך הן לענין אחר: היות ולפי המקורות, "עשו" יבנה את בית המקדש השלישי – תרומות הגוים מיועדות לענין זה.}
בזאת כביכול, כל יהודי יכול לצאת ידי חובת הכתוב לבוא אל אבותיו "בשלום" (= 378 = 2 מליון דולר). שהרי אני, כנציגו של עשו (= שלום = שלמו), בא להרוג {הרג = "בדמיך חיי... בדמיך חיי" = "קץ חי" = יצחק} כביכול את בני ישראל.
{מה שכונה בפיו של היטלר (= חמור) הפתרון הסופי, כאשר: פתרון = שני מליון דולר = סוסים (ם' במנצפ"ך גדולים) (= שמי ישוע). והוא פתרון ל"קושיה" – אותיות "יושקה" – כפי שחסידים אוהבים לכנות את ישו. אגב: יושק'ה = "ונח מצא חן בעיני י-ה-ו-ה" (בראשית ו', ח').}
זאת, על פי הברכה הנצחית שקבל עשו מאביו: "ועל חרבך (= חמור לבן = מליונר) תחיה" (בראשית כ"ז, מ'), על ידי לקיחת הדמים הנ"ל. ופרשנות זו, לומדים מיעקב דוקא: כאשר אליפז בן עשו, בא להרוג את יעקב בשליחות אביו, היה קשה לו, וכן ככתוב: "ולפי שאליפז גדל בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו: מה אעשה לציווי של אבא? אמר לו יעקב: טול מה שבידי והעני חשוב כמת" (בראשית כ"ט, י"א – רש"י). והפרוש אם כן אומר: הנך רוצח על פי ברכת התורה, ולא אמנע זאת ממך. מה שכן, יש באפשרותנו להמיר את דמי בכסף, שגם נקרא דם, ואז, הנך ממלא את תפקידך, שבו בורכת, בהתאם לטבעך, אבל ברמה יותר גבוהה. שלכן: "וצדקה תציל ממות" (משלי י"א, ד'-ה'). ולגבי המחיר? "והיה מעשה הצדקה (מליון דולר =) שלום" (ישעיהו ל"ב, י"ז).
בזאת אם כן, הופכים אנו את עשו (יחד עם כל הרוצחים שבעולם) מ"רוצח" ל"קבצן" (= אריאל) – בסוד דרך חתימת שמי בספר.
והוא גם:
"חותמו של כהן גדול" (שבת כ"א, ב') (= 908) =
"חותם חותם" {= "חתום חתום"} =
קוף בית צדיק נון =
"רוחו של משיח".
{על ה"קבצן", נאמר: "דרשו מעל ספר י-ה-ו-ה (= 4 פעמים חמור = חשבון - עם ן' גדולה) קראו... כי פי הוא צוה ורוחו (חמור =) הוא קִבְּצָן" (ישעיהו ל"ד, ט"ז).
וכן:
"ספר י-ה-ו-ה" (= 366) =
חשבון =
יצחק במס' ראשוני + משיח במס' ראשוני + חן במס' ראשוני – בסוד 'ימ"ח שמו'.}
וכפי שעוד נאמר:
"ולחתם (= 'קבצן קבצן') חזון ונביא (ולמשח קדש קדשים)" (דניאל ט', כ"ד) (= 624) =
אהרן הכהן + פינחס הכהן =
יצחק + משיח + חן – בסוד 'ימ"ח שמו' {= קדש = שקד – סמל הכהנה}.
{אגב, בענין השקד – כפי שמופיע לראשונה בתורה: "שקדים: (וכסף)" (בראשית מ"ג, י"א-י"ב) = "חתום (באוצרתי)" (דברים ל"ב, ל"ד) = "שקלי זהב" (דברי הימים-א' כ"א, כ"ה) = "ישמחו מלך" (הושע ז', ג') = "(לפני) תמיד" (שמות כ"ה, ל'). "לפני תמיד" = "מעין חתום" (שיר השירים ד', י"ב) = יצחק, משיח, חן – כנ"ל, בסוד ה"שקד" (= 'ימ"ח שמו'). את הכסף והזהב "שוקלים", ובענין זה, כפי שנאמר: "שקדו ושמרו עד תשקלו (לפני שרי הכהנים והלוים)" (עזרא ח', כ"ט) = "שלום שלום" (= 1872 - כאשר הם' גדולה) – וצויינו הר"ת "עשו" (= שלום). וכן: "שקדים: וכסף" = שין קוף למד.}
הכהן גדול הינו גואל הדם הכללי של עם ישראל, ולכן, תפקידו זה לפדות את הכסף הנ"ל.
הנני מקוה לגייס רק מעם ישראל עצמו כמלירד דולר לפחות, על פי הכתוב:
"(ציון במשפט תפדה) ושביה בצדקה" (ישעיהו א', כ"ז) (= 524) =
מלירד דולר =
"עשה והצליח" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים פי"א, ד') = {כפי שמוגדר שם להלכה מי הוא משיח בפועל.}
"עד מתי" =
ןןחןן (= יצחק) + ןןחןןחןן (= ישו) =
חית נון –
"חן" במלוי {המלה שעליה בססנו את כל ספרנו} – בחי' 'ימ"ח (= חן) שמו' – יצחק, משיח, חן.
{"עד מתי" – הצעקה לשם ית' על אורך הגלות. הרבי מליובאוויטש בקש בזמנו מעם ישראל לצעוק "עד מתי". הבטוי מופיע 29 פעמים בתנ"ך (סה"כ ח"ן מלים). כנגדם:
29 פעמים "חית נון" = 15,196 = אלף למד יוד הי ויו (= "חן חן" = "ינון") x מם שין יוד חית במס' סדורי (= ס-מ-א-ל).}
כמובן, שהכסף ישמש לצורך הקמת מלכות בית דוד בעם ישראל. ובין שאר הפעולות הרבות שברצוננו לבצע, ישנו ה"משפט חוזר" לישו, {שהרי כאמור, "ציון (= יוסף) במשפט תפדה...". "במשפט" + "בצדקה" = "ישו ישו"} על ידי עשרה מגדולי הרבנים בארץ – נציגות של עשרת אחיו שמכרוהו.
ונסיים בסוד שמותיו של משיח:
"צמח ש'מו (ו'מתחתיו י'צמח)" (זכריה ו', י"ב) (= 484) =
"מנחם שמו" (סנהדרין צ"ח, ב') =
2 מליון שמו =
מלירדר {= חלמות} =
"(ושמתי) פדת (בין עמי ובין עמך)" (שמות ח', י"ט) =
"קבצן קבצן" – וצויינו הר"ת "ישו".
{"פדת" מלשון "לפדות". אגב: "ושמתי" = 2 מליון דולר + 2 מליון דולר. "בין עמי ובין עמך" = סוס + חמור = רקיע (= 380 = 4 מליון דולר) – בסוד ה"פרד" (= 4 פר) – שמפריד בין "מים עליונים" לבין "מים תחתונים" – בין ה"סוס" לבין ה"חמור". וכן: "ושמתי פדת בין עמי ובין עמך" (= 1620) = "והפרד אשר תחתיו" (שמואל-ב' י"ח, ב') = 10 פעמים בנימין. שבט בנימין – סוד היהודים המשיחיים – השבט שקפץ ראשון לים. כלומר: מהם הנני מצפה שיהיו הראשונים לפדיון הבן. ובזאת, יהוו גשר של חבור (במקום רקיע שמפריד) בין היהדות האורתודוכסית לבין הנצרות.
והיות שהזכרנו "סוס", "פרד" ו"חמור" – זה ס"ת "סדר" (לפי הסדר) ור"ת "פסח" (לא לפי הסדר) – בסוד "סדר פסח החדש" – שמו של הפרק הרביעי בספרי 'ימ"ח שמו'. ושנדע במה מדובר:
סוס + פרד (= 410) =
משיח + אליהו.
"סדר" הוא מושג בחסידות שמורה על ג' דורות של צדיקים – דוגמת "אברהם, יצחק ויעקב". בספרי, הכונה לרבי מליובאוויטש (סוס), לרב יצחק גינזבורג (במס' סדורי = אליהו הנביא), ולי – בחי' "חמור" (קשור לאלישע).
לכן גם:
מנחם + אריאל (= 380) =
סוס + חמור =
ליובאוויטש =
מצרים –
שעליהם נאמר: "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כ"ג, כ') (= 8 פעמים "משיח"). לפי זה, הרבי מליובאוויטש הוא בחי' פרעה מלך מצרים, וכן מרומז: "על פני רקיע השמים" (בראשית א', כ') (ר"ת "פרעה") = מנחם מענדל שניאורסאהן (= 1015).
ממנו במקור, לפני כ-20 שנה, בקשתי את סכום הפדיון. וכעת, "פרדת המלך דוד" (מלכים-א' א', ל"ח) (ר"ת "פדה") מתבקש לתת את הפדיון בשמו של הרבי, וכן בשם עצמו. ובאמת, כבר לפני כמה שנים, לאחר שהסכים לשלם את הפדיון, נדב לתת 4 מליון. לאחר מכן חזר בו, בטענת "אתנהלה לאטי" (בראשית ל"ג, י"ד). לכן, בנוגע לרמזים שראינו לעיל, בהקשר לפרד, ישנם 4 מליון.}
וכן:
"צמח" (= 138) =
מנחם =
"בן א-להים" =
"חלק (א-לוה ממעל)" =
לקח =
2 מליון =
{אז ישנן ב' בחינות ב"חלק": "(חלק) א-לוה" שמלביש על "(חלק) י-ה-ו-ה". או כנגד: עצם הנשמה (חמור) ויחידה שבנפש (סוס). חמור + סוס = ממש. שנאמר: "חלק א-לוה ממעל ממש". לפי האריז"ל – דוקא השם הקדוש "א-לוה" הולך על הנשמה האלקית. וכן כתוב: "מבשרי אחזה א-לוה" (איוב י"ט, כ"ו). המלה "א-לוה" מוזכרת אב"ן (= נשמה במס' סדורי) פעמים בתנ"ך (מהן, ד' פעמים עם אות נוספת). אגב: "י-ה-ו-ה מנת חלקי" (תהלים ט"ז, ה') (ר"ת 'ימ"ח') = "ירושלם הבנויה" (שם קכ"ב, ג') = "והנה פרח מטה אהרן" (במדבר י"ז, כ"ג) = סוס + פרד + חמור – בסוד 'ימ"ח שמו' (= שקד).}
"(היום אם) בקלו (תשמעו)" (תהלים צ"ה, ז') =
הצלחה...
אז, שיהיה לכלנו בהצלחה, בע"ה. ונוסיף לחתימתי "שלום" (= עשו), כמאמר: "חותם איש על שמו" (שמות כ"ח, כ"א) {= 358 + 853 – משי"ח עם המספר המשלים שלו} –
עבדכם (= מליון) (מיליון =) הנאמן... חמור בן חמור (= מיליון דולר במס' ראשוני + מיליון דולר במס' ראשוני).
סכום הפדיון שנדרש על פי תורה, הוא 5 שקלים. על פי הגדרת התורה – "עשרים גרה השקל" (במדבר ג', מ"ז). אז 5 שקלים מהוים מאה גרה.
מאה גרה (= 254) =
מאה רבו – "מליון" בלשון הקדש.
מה שראינו כאן, הוא רמז למליון (דולר) שכל אב כביכול נותן לכהן על פדיון בנו. והיות שאנו עוסקים בפדיונם של 2 בנים יהודים שאבדו מעם ישראל – עשו וישו – הדרישה היא למליון (=) כפול.
זה שיש להשיבם, מרומז בפסוק:
"לבלתי 'י'דח מ'מ'נו נד'ח" (שמואל-ב' י"ד, י"ד) (= 692) =
עשו ישו –
וצויינו אותיות ימ"ח בדלוגים של 5.
ולשאלה, מדוע דוקא מליון דולר, ולא "מליון שקל" (= משיח בן יוסף), או "מליון יורו" (= משיח), למשל? על זאת נאמר: "הנני נטה אליה כנהר שלום" (ישעיהו ס"ו, י"ב), כלומר: "נהר" (= מאה רבוא) הוא כמו "שלום" (= מליון דולר).
בדומה לכך, נאמר: "ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה" (תהלים ע"ב, ג'), כאשר:
ה"הרים" (= מאה רבוא – מלשון "להרים תרומה") נושאים את ה"שלום" (= מליון דולר – מלשון "תשלום").
ישנם הרבה שיתמהו על התוספת של עשו לענין זה. וישאלו: מה ענין ה"לינק" שעשית בין עשו לבין ישוע? אז ראשית כל, כדאי לציין רמז מאד יפה, כיצד עשו מהוה השלמה לישוע: אם נשלים את המלה "ישוע" בצורה סימטרית, כאשר הי' היא במרכז (מה שנקרא "חן עליון"), האותיות המתווספות, יהיו אותיות "עשו", כדלקמן: {ב"חן תחתון", האותיות המשלימות יהיו של "ישו". וראה על שתי בחינות אלה ב'י"ד מושגים'.}
ע ו ש י ש ו ע
וכפי שה-2 מליון דולר מרומזים באותיות אלה:
עשו = מליון דולר. וכן: (ע)ין (ש)ין (ו)יו = מליון (בכתיב חסר) – והוא המליון האחד.
ישוע = מיליון דולר. וכן: (י)וד (ש)ין (ו)יו (ע)ין = מיליון (בכתיב מלא) – והוא המליון השני.
עשו, כפי שהתורה מספרת, מכר את הבכורה ליעקב, תמורת "נזיד עדשים" – "האדם האדם הזה" (בראשית כ"ה, ל') – ומרומזים בזאת שני דמים – 2 מליון דולר (ר"ת "דם" – כסף נקרא "דם" בלשון הקדש). ובפסוקים עצמם, המתארים את מכירת הבכורה ליעקב, ישנם גם ר"ת וגם ס"ת של "מאה רבו" (= חמור) – מליון בעברית.
אז שני "אדומים" אלה, הם כנגד ב' בחינות בבכורה: עשו שהכליל את עצמו בעם ישראל ויוסף שגם נקרא בכור. {במצות "פדיון הבן" פודים גם את הבן שהוא בכור לאמו בלבד.} וישו (= "עץ יוסף") לשיטתנו, הוא כמו יוסף – שנמסר לאומות העולם.
על פי קבלה – "שור וחמור" זה קליפת עשו וקליפת ישמעאל. מצד שני, "שור וחמור" זה משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. הרבי שמשון מאוסטרופולי אמר על ישו, שהוא משיח בן יוסף של ה"לעומת זה". בשור (בעשו או ביוסף כנ"ל), יש ב' בחינות: "שור מועד" ו"שור תם". ברגע שישו נמסר לקליפות (לעשו), הוא נכנס לקטגוריה של "שור מועד". ועל פי הלכה, ברגע שעושים קנין ב"שור מועד" – נהייה "שור תם".
עשו, כפי שמעידה התורה, נולד לאם יהודיה, ונימול בן 8 ימים, כמו יעקב. מכאן, שיש לו ברור כיהודי. ובסוד חלקו של עשו בעם ישראל: כפי שמסופר, לאחר שיעקב שכח "פכים קטנים" (= שטן), ונותר לבדו – נזדמן לו שרו של עשו, אתו הוא מנהל מאבק אידאולוגי. באותו מאבק, זוכה לקבל מהס"ם (השטן – שרו של עשו) את השם "ישראל" – השם שמיצג את הבכורה, ככתוב: "בני בכרי ישראל" (שמות ד', כ"ב). "ישראל" (= יעקב + שטן) – אותיות "לי ראש" – "ראשו של עשו" – שהכניס גם את עצמו לתמונה. כידוע, ראשו של עשו, נכרת מעליו על ידי חשים (אותיות "משיח") בן דן, ונתגלגל לחיקו של יצחק במערת המכפלה. ומכאן: ראשו של עשו חוזר לעם ישראל בכחו של משיח. עשו כידוע נקרא "חזיר" – על שעתיד לחזור לעם ישראל.
ואם נבחן את מספר הפעמים ששמות האבות, כולל עשו, הוזכרו בחומש:
אברהם – מוזכר 151 פעמ
יצחק – מוזכר 98 פעמים
יעקב – מוזכר 211 פעמים
עשו – מוזכר 81 פעמים
-------------------
וביחד: 541 = ישראל.
כאשר עם ישראל יצאו מגלות מצרים, נתחייבו בשתי מצות, על מנת שלא יהיו "ערומים" ממצות. ומדובר בב' דמים: דם מילה ודם פסח, שעליהם נאמר: "בדמיך חיי... בדמיך חיי" (יחזקאל ט"ז, ו') {= יצחק = קץ חי = משיח בן דויד + משיח בן יוסף במס' סדורי}. ובפסוק שלאחר מכן: "ואת ערם ועריה".
ובהקשר זה:
מלבוש = 2 מליון דולר (= 378).
מצרים כידוע, היא כנגד כל הגלויות, בפרט זו האחרונה, הנקראת "גלות אדום". לכן, "מצרים" תזכיר לנו "נוצרים". ו"נצרות" עולה למנין "שני מיליון דולר" – כנגד שני הנצוצות העיקריים שעלינו לפדות משם.
שני הדמים מהוים "פדיון נפש" (= 10 פעמים "חן").
{של הפודה, ולא פחות של הנפדה – צריך לפדות את גופו של משיח, גם ברמת ה"נפש", מבין הקליפות. פדיון מתיחס לחזקה גשמית על אדם (או על כל דבר אחר), והוא נעשה בכסף. גאולה מתיחסת לנשמה, והיא בחנם. דוגמה לגאולה: שהמח והלב יוכלו להתפעל מהמשיח.}
וכפרה על שתי טעויות של יעקב, בהבחנה "בין דם לדם" (דברים י"ז, ח'): טעות של "הבדלה" וטעות של "המתקה".
טעות של "הבדלה" – בנוגע לדמו הטהור של יוסף – כנגד "דם מילה" {ברית ברמה האישית – גאולה אישית שקשורה לנשמת משיח – משיח בן יוסף}.
טעות של "המתקה" – בנוגע לדמו של ה"שעיר" – דמו הטמא של עשו – כנגד "דם פסח" {ברית ברמה הלאומית – גאולה לאומית שקשורה ל"גופו ודמו" של משיח – מהצד של משיח בן דוד}.
כנגד ב' דמים אלה:
דם טהור + דם טמא (= 358)
משיח.
וכפי שכל ענין הפדיון הנ"ל נרמז בתורה:
"בזאת יכפר עון יעקב (וזה כל פרי הסר חטאתו)" (ישעיהו כ"ז, ט') (= 1028) =
2 מליון דולר.
{הן' מחושבת כמו מנצפ"ך גדולים, שאז: ך = 500; ם = 600; ן = 700; ף = 800; ץ = 900.}
כמו כן:
"ונתנו איש כפר נפשו לי-ה-ו-ה בפקד אתם" (שמות ל', י"ב) – כאשר:
"כפר נפשו" = כופר נפש (= 736) =
שני מליון דולר.
דרך אגב, היות שהזכרנו את המושג "פקידה", ראוי גם לציין:
"פקד יפקד" (בראשית נ', כ"ד; כ"ה) (= 378) =
"מי-ה-ו-ה יצא הדבר" (שם כ"ד, נ') =
2 מליון דולר.
מזה שמשה רבינו השתמש בלשון זו כאשר הציג את עצמו בפני זקני העם – ידעו שהוא הגואל האמתי, כי מסורת היתה להם מיוסף (ומיעקב) לפני הסתלקותו, שכאשר המשיח יופיע, יציג את עצמו על פי הקוד הנ"ל.
אז מדובר גם בסיסמת הגואל – 2 מליון דולר.
מהתבוננות בצורת האותיות "פקד יפקד", אפשר להיוכח שמופיעות פעמיים אותיות "פקד" ובאמצע אות י' אחת. אז מה שמתבקש, זה לכתוב אותיות אלה בחן – בסימטריה – כדלקמן:
דקפיפקד (= 2 מליון דולר)
מבנה זה נקרא "יפקד" ב"חן עליון" (כאשר האות הראשונה במלה הופכת להיות מרכז). אז מה שמתבקש כעת, זה לכתוב זאת גם ב"חן תחתון" – כאשר האות ד' נמצאת במרכז, כדלקמן:
יפקדקפי (= "משיח י-ה-ו-ה")
ומה שמתבקש כעת, זה לחבר יחד ב' צורות אלה, שמשלימות זו את זו, כדלקמן:
דקפיפקד + יפקדקפי (= 762) =
עשו (= מליון דולר) + ישוע (= מיליון דולר) – כלומר, שקבלנו באפן מפורט את שני סוגי המ(י)ליון.
ונמשיך ברמזים:
"ופדויי י-ה-ו-ה ישבון ובאו ציון (2 מאה רבוא =) ברנה" (ישעיהו ל"ה, י') (= 938) =
עצת 2 מליון דולר =
חמור בן חמור + 2 מליון דולר =
בשלום (– ם' במנצפ"ך גדולות) –
בסוד: "(והיה כהן על כסאו) ועצת שלום תהיה בין שניהם" (זכריה ו', י"ג).
{על דרך: "הנחש (שלום =) השיאני" (בראשית ג', י"ג). והוא הנחש "הנשך עקבי (= יעקב = סוסון) סוס" (שם מ"ט, י"ז), כפי שנראה להלן, בע"ה.}
ובחשוב רגיל:
"בשלום" (= 378) =
2 מליון דולר –
שנאמר: "פדה בשלום נפשי... כי ברבים (= חמור) היו עמדי" (תהלים נ"ה, י"ט).
על פי נוסח התפלה, אנו אומרים יום יום בתפלת שחרית את שירת הים, ומסיימים אותה עם חתימה כפולה של "י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד" (שמות ט"ו, י"ח). זהו אגב שם הוי-ה המשי"ח (ה-358) בתורה. אז כפילות הפסוק היא כנגד ב' משיחים.
וכנגדם, בסוד כפילות ה"שלום":
"י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד: י-ה-ו-ה ימלך לעלם ועד" (= 752) =
"שלום שלום" (ישעיהו נ"ז, י"ט) =
מליון דולר + מליון דולר =
מלכות רומי =
"(השמעתיך חדשות מעתה) ונצרות (ולא ידעתם)" (ישעיהו מ"ח, ו') –
בסוד ברור הנצרות – ה"חזיר כשר" {= "מעשה ידי יוצר" (איכה ד', ב') = "רוח אפינו משיח י-ה-ו-ה" (שם שם, כ') = "פטיש כל הארץ" (ירמיהו נ', כ"ג)}.
כפי שמבואר בספרי, ה"חמור" (= מאה רבו), שעליו הנני מרחיב את הדבור, הוא סוד הכהן, כלומר עבדכם, ובא במקום הנחש {שכם בן חמור היה חוי: חויא – נחש}, ובמקום עשו, כנציג של משיח בן יוסף בתוך עם ישראל – ביהדות האורתודוכסית – בחי' "עץ יהודה". לעומת זאת, ה"סוס", הוא בבחי' "רבי" – "ראש בני ישראל" – משיח בן דוד, אם זכה לשלם את הפדיון הנדרש. שתי בחינות אלו, הנם בסוד גופו ודמו של משיח, כמבואר באריכות בספרי, וביחד מהוים את ה"חמור לבן" (= מליונר) של המשיח. {"חמר... לבנים" (שמות א', י"ד) = חמור + סוס.} השבט שנתברך בשם "חמור" בתורה, הוא "יששכר חמר גרם" (בראשית מ"ט, י"ד) – בהחלט אחד שמבקש שכר. "יששכר" – גם אותיות "יש רכש", שפרושו: יש סוס (= סכום).
כאשר סיימתי לכתוב את ספרי, לא בקשתי ממורי ורבי שליט"א – הרב יצחק גינזבורג – שיועיל לתת לי הסכמה על ספרי. אלא מה? בקשתי ממנו שיתן לי 2 מליון דולר, כהסכמה לספר שלי.
בסוד זה, על הפודה – בחי' "יעקב אשר פדה את אברהם {המאמין – ממנו יונקת הנצרות} מחרן" (ישעיהו כ"ט, כ"ב) – כפי שנאמר:
"ו'אמר ס'לו ס'לו פ'נו ד'רך ה'רימו מכשול מדרך עמי" (ישעיהו נ"ז, י"ד) – וצויינו הר"ת "סוס פדה".
ובדומה לכך:
"פנו דרך העם (סלו סלו המסלה)" (שם ס"ב, י') – וצויינו הר"ת "פדה". שאר האותיות עולות למנין "ישוע".
ברגע שה"סוס" משלם את התשלום לחמור, כאילו שנושא אותו בכח רגליו, שעל זאת נאמר: "והרכיבהו (= חמור) על הסוס" (אסתר ו', ט') – כפי שהתחלה גאולת "פורים" (= מליונר = חמור לבן).
הכסף כידוע מעמיד את האדם על רגליו, והסוס לפי חז"ל, עיקר כחו ברגליו, בעוד שהחמור (שקרוב לנחש ולעשו), עיקר כחו בידיו. לכן גם: "כל סוס פרעה" (שמות י"ד, כ"ג) – ר"ת "כסף".
וכמה צדקה נותנים לעני, על פי ההלכה? "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות ס"ז, ב').
"סוס לרכב עליו" – ר"ת "סלע" (= כסף), שנאמר: "ויקם על סלע רגלי" (תהלים מ', ג').
"פדה" – מתיחס ליוסף (ועשו), שכפי שנאמר בו:
"ויוסף הורד מצרימה" (בראשית ל"ט, א') (ס"ת "פדה") (= 762) =
"הוא השליט על הארץ" (שם מ"ב, ו') =
עשו (= מליון דולר) + ישוע (= מיליון דולר).
על פי פשט, האחריות העיקרית לטעויות בית דין – טעויות שגרמו לכל עם ישראל גם לטעות – חלה על הבית דין, שחייב ב"פר העלם דבר" {= מלך ישראל. פר = עיר = מיליון דולר במס' ראשוני (ראה טבלה בסוף הספר). וצויינו הר"ת "פדה".} על שגגתו. אך גם הצבור שהוטעה, נושא באחריות, כפי שמבואר במסכת הוריות. {ומענין, שגם הכהן המשיח חייב בפר על שגגתו. ולפי הבנת הכתוב, נראה שפרו של הכהן אינו מספיק על מנת שימחל לו, ומחילתו תלויה בזו של צבור.}
אז מהרבי של עם ישראל, הנני דורש 2 מליון דולר כפשוטו. ולעומת זאת, "מנער ועד זקן כל העם" (בראשית י"ט, ד') (= מליון דולר + מיליון דולר = עשו + ישוע) הנני דורש סכום שמסמל את ה-2 מליון הנ"ל – 378₪ למהדרין – כמנין "א-היה x חי". ולמי שאין ידו משגת: 39₪ (= מליון + מיליון במס' קטן) – כמנין "א-היה חי".
{מדובר במצוה שמיועדת רק לעם ישראל, כמובן. לא שהנני שולל את תרומותיהם של גוים, אך הן לענין אחר: היות ולפי המקורות, "עשו" יבנה את בית המקדש השלישי – תרומות הגוים מיועדות לענין זה.}
בזאת כביכול, כל יהודי יכול לצאת ידי חובת הכתוב לבוא אל אבותיו "בשלום" (= 378 = 2 מליון דולר). שהרי אני, כנציגו של עשו (= שלום = שלמו), בא להרוג {הרג = "בדמיך חיי... בדמיך חיי" = "קץ חי" = יצחק} כביכול את בני ישראל.
{מה שכונה בפיו של היטלר (= חמור) הפתרון הסופי, כאשר: פתרון = שני מליון דולר = סוסים (ם' במנצפ"ך גדולים) (= שמי ישוע). והוא פתרון ל"קושיה" – אותיות "יושקה" – כפי שחסידים אוהבים לכנות את ישו. אגב: יושק'ה = "ונח מצא חן בעיני י-ה-ו-ה" (בראשית ו', ח').}
זאת, על פי הברכה הנצחית שקבל עשו מאביו: "ועל חרבך (= חמור לבן = מליונר) תחיה" (בראשית כ"ז, מ'), על ידי לקיחת הדמים הנ"ל. ופרשנות זו, לומדים מיעקב דוקא: כאשר אליפז בן עשו, בא להרוג את יעקב בשליחות אביו, היה קשה לו, וכן ככתוב: "ולפי שאליפז גדל בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו: מה אעשה לציווי של אבא? אמר לו יעקב: טול מה שבידי והעני חשוב כמת" (בראשית כ"ט, י"א – רש"י). והפרוש אם כן אומר: הנך רוצח על פי ברכת התורה, ולא אמנע זאת ממך. מה שכן, יש באפשרותנו להמיר את דמי בכסף, שגם נקרא דם, ואז, הנך ממלא את תפקידך, שבו בורכת, בהתאם לטבעך, אבל ברמה יותר גבוהה. שלכן: "וצדקה תציל ממות" (משלי י"א, ד'-ה'). ולגבי המחיר? "והיה מעשה הצדקה (מליון דולר =) שלום" (ישעיהו ל"ב, י"ז).
בזאת אם כן, הופכים אנו את עשו (יחד עם כל הרוצחים שבעולם) מ"רוצח" ל"קבצן" (= אריאל) – בסוד דרך חתימת שמי בספר.
והוא גם:
"חותמו של כהן גדול" (שבת כ"א, ב') (= 908) =
"חותם חותם" {= "חתום חתום"} =
קוף בית צדיק נון =
"רוחו של משיח".
{על ה"קבצן", נאמר: "דרשו מעל ספר י-ה-ו-ה (= 4 פעמים חמור = חשבון - עם ן' גדולה) קראו... כי פי הוא צוה ורוחו (חמור =) הוא קִבְּצָן" (ישעיהו ל"ד, ט"ז).
וכן:
"ספר י-ה-ו-ה" (= 366) =
חשבון =
יצחק במס' ראשוני + משיח במס' ראשוני + חן במס' ראשוני – בסוד 'ימ"ח שמו'.}
וכפי שעוד נאמר:
"ולחתם (= 'קבצן קבצן') חזון ונביא (ולמשח קדש קדשים)" (דניאל ט', כ"ד) (= 624) =
אהרן הכהן + פינחס הכהן =
יצחק + משיח + חן – בסוד 'ימ"ח שמו' {= קדש = שקד – סמל הכהנה}.
{אגב, בענין השקד – כפי שמופיע לראשונה בתורה: "שקדים: (וכסף)" (בראשית מ"ג, י"א-י"ב) = "חתום (באוצרתי)" (דברים ל"ב, ל"ד) = "שקלי זהב" (דברי הימים-א' כ"א, כ"ה) = "ישמחו מלך" (הושע ז', ג') = "(לפני) תמיד" (שמות כ"ה, ל'). "לפני תמיד" = "מעין חתום" (שיר השירים ד', י"ב) = יצחק, משיח, חן – כנ"ל, בסוד ה"שקד" (= 'ימ"ח שמו'). את הכסף והזהב "שוקלים", ובענין זה, כפי שנאמר: "שקדו ושמרו עד תשקלו (לפני שרי הכהנים והלוים)" (עזרא ח', כ"ט) = "שלום שלום" (= 1872 - כאשר הם' גדולה) – וצויינו הר"ת "עשו" (= שלום). וכן: "שקדים: וכסף" = שין קוף למד.}
הכהן גדול הינו גואל הדם הכללי של עם ישראל, ולכן, תפקידו זה לפדות את הכסף הנ"ל.
הנני מקוה לגייס רק מעם ישראל עצמו כמלירד דולר לפחות, על פי הכתוב:
"(ציון במשפט תפדה) ושביה בצדקה" (ישעיהו א', כ"ז) (= 524) =
מלירד דולר =
"עשה והצליח" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים פי"א, ד') = {כפי שמוגדר שם להלכה מי הוא משיח בפועל.}
"עד מתי" =
ןןחןן (= יצחק) + ןןחןןחןן (= ישו) =
חית נון –
"חן" במלוי {המלה שעליה בססנו את כל ספרנו} – בחי' 'ימ"ח (= חן) שמו' – יצחק, משיח, חן.
{"עד מתי" – הצעקה לשם ית' על אורך הגלות. הרבי מליובאוויטש בקש בזמנו מעם ישראל לצעוק "עד מתי". הבטוי מופיע 29 פעמים בתנ"ך (סה"כ ח"ן מלים). כנגדם:
29 פעמים "חית נון" = 15,196 = אלף למד יוד הי ויו (= "חן חן" = "ינון") x מם שין יוד חית במס' סדורי (= ס-מ-א-ל).}
כמובן, שהכסף ישמש לצורך הקמת מלכות בית דוד בעם ישראל. ובין שאר הפעולות הרבות שברצוננו לבצע, ישנו ה"משפט חוזר" לישו, {שהרי כאמור, "ציון (= יוסף) במשפט תפדה...". "במשפט" + "בצדקה" = "ישו ישו"} על ידי עשרה מגדולי הרבנים בארץ – נציגות של עשרת אחיו שמכרוהו.
ונסיים בסוד שמותיו של משיח:
"צמח ש'מו (ו'מתחתיו י'צמח)" (זכריה ו', י"ב) (= 484) =
"מנחם שמו" (סנהדרין צ"ח, ב') =
2 מליון שמו =
מלירדר {= חלמות} =
"(ושמתי) פדת (בין עמי ובין עמך)" (שמות ח', י"ט) =
"קבצן קבצן" – וצויינו הר"ת "ישו".
{"פדת" מלשון "לפדות". אגב: "ושמתי" = 2 מליון דולר + 2 מליון דולר. "בין עמי ובין עמך" = סוס + חמור = רקיע (= 380 = 4 מליון דולר) – בסוד ה"פרד" (= 4 פר) – שמפריד בין "מים עליונים" לבין "מים תחתונים" – בין ה"סוס" לבין ה"חמור". וכן: "ושמתי פדת בין עמי ובין עמך" (= 1620) = "והפרד אשר תחתיו" (שמואל-ב' י"ח, ב') = 10 פעמים בנימין. שבט בנימין – סוד היהודים המשיחיים – השבט שקפץ ראשון לים. כלומר: מהם הנני מצפה שיהיו הראשונים לפדיון הבן. ובזאת, יהוו גשר של חבור (במקום רקיע שמפריד) בין היהדות האורתודוכסית לבין הנצרות.
והיות שהזכרנו "סוס", "פרד" ו"חמור" – זה ס"ת "סדר" (לפי הסדר) ור"ת "פסח" (לא לפי הסדר) – בסוד "סדר פסח החדש" – שמו של הפרק הרביעי בספרי 'ימ"ח שמו'. ושנדע במה מדובר:
סוס + פרד (= 410) =
משיח + אליהו.
"סדר" הוא מושג בחסידות שמורה על ג' דורות של צדיקים – דוגמת "אברהם, יצחק ויעקב". בספרי, הכונה לרבי מליובאוויטש (סוס), לרב יצחק גינזבורג (במס' סדורי = אליהו הנביא), ולי – בחי' "חמור" (קשור לאלישע).
לכן גם:
מנחם + אריאל (= 380) =
סוס + חמור =
ליובאוויטש =
מצרים –
שעליהם נאמר: "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כ"ג, כ') (= 8 פעמים "משיח"). לפי זה, הרבי מליובאוויטש הוא בחי' פרעה מלך מצרים, וכן מרומז: "על פני רקיע השמים" (בראשית א', כ') (ר"ת "פרעה") = מנחם מענדל שניאורסאהן (= 1015).
ממנו במקור, לפני כ-20 שנה, בקשתי את סכום הפדיון. וכעת, "פרדת המלך דוד" (מלכים-א' א', ל"ח) (ר"ת "פדה") מתבקש לתת את הפדיון בשמו של הרבי, וכן בשם עצמו. ובאמת, כבר לפני כמה שנים, לאחר שהסכים לשלם את הפדיון, נדב לתת 4 מליון. לאחר מכן חזר בו, בטענת "אתנהלה לאטי" (בראשית ל"ג, י"ד). לכן, בנוגע לרמזים שראינו לעיל, בהקשר לפרד, ישנם 4 מליון.}
וכן:
"צמח" (= 138) =
מנחם =
"בן א-להים" =
"חלק (א-לוה ממעל)" =
לקח =
2 מליון =
{אז ישנן ב' בחינות ב"חלק": "(חלק) א-לוה" שמלביש על "(חלק) י-ה-ו-ה". או כנגד: עצם הנשמה (חמור) ויחידה שבנפש (סוס). חמור + סוס = ממש. שנאמר: "חלק א-לוה ממעל ממש". לפי האריז"ל – דוקא השם הקדוש "א-לוה" הולך על הנשמה האלקית. וכן כתוב: "מבשרי אחזה א-לוה" (איוב י"ט, כ"ו). המלה "א-לוה" מוזכרת אב"ן (= נשמה במס' סדורי) פעמים בתנ"ך (מהן, ד' פעמים עם אות נוספת). אגב: "י-ה-ו-ה מנת חלקי" (תהלים ט"ז, ה') (ר"ת 'ימ"ח') = "ירושלם הבנויה" (שם קכ"ב, ג') = "והנה פרח מטה אהרן" (במדבר י"ז, כ"ג) = סוס + פרד + חמור – בסוד 'ימ"ח שמו' (= שקד).}
"(היום אם) בקלו (תשמעו)" (תהלים צ"ה, ז') =
הצלחה...
אז, שיהיה לכלנו בהצלחה, בע"ה. ונוסיף לחתימתי "שלום" (= עשו), כמאמר: "חותם איש על שמו" (שמות כ"ח, כ"א) {= 358 + 853 – משי"ח עם המספר המשלים שלו} –
עבדכם (= מליון) (מיליון =) הנאמן... חמור בן חמור (= מיליון דולר במס' ראשוני + מיליון דולר במס' ראשוני).
