בס"ד
1) הספר ימ"ח שמו: יכול אתה לומר לי בקצרה, מהו ספר זה, ומה טיבו של שם זה?
1) מדובר בספר על המשיח, בסוד המלה "חן" – כיצד משיח ותורתו קשורים למלה "חן". מכאן השם 'ימ"ח שמו': ימ"ח = חן, ומודגשות כאן אותיות "משיח". ביתר פרוט: ימ"ח, זה גם ר"ת של יצחק, משיח, חן – 3 המלים שעליהם מבוסס הספר: יצחק – גבור העלילה. משיח – תכלית העלילה. חן – המפתח להשגת התכלית. {יצח"ק (= 208) מהוה נקודה אמצעית בין "משיח" (= 358) ו"חן" (= 58), ומכאן: "יצחק יצחק" = חן משיח (= 416). המבנה הזה, פרושו – כפי שמבואר באריכות בספרי, בסוד הצלב – שהמפתח של "יצחק" ל"משיח", הוא "חן".} מעבר לכך: הספר עוסק בברור הנצרות – עוסק בהגדרת "החזיר הכשר". שהרי, לפי חז"ל, "עתיד חזיר לחזור לישראל" – "עתיד חזיר להטהר" (ראה "אור החיים" ויקרא י"א, ז'). אז מתברר, שעיקר סודות המשיח והגאולה מרומזים בשם זה – 'ימ"ח שמו'. בנוסף לכותרת זו, כתוב שם: ע"י בחי' "חמור נוער" – שזה דרך אגב ר"ת "חן", ועולה למנין 10 פעמים "חן". אז לא נגדיר את מהות הספר נכון, מבלי לציין, שה"חמור" כאן, בהחלט משחק תפקיד חשוב. שהרי, בתמונת השער, רואים אותו רוכב על הסוס, בסוד הכתוב: "והרכיבהו (= חמור) על הסוס" (אסתר ו', ט'). (ושנבין מיהו ה"סוס": סוס + פרד = משיח + אליהו. והכונה למשיח בין דוד, דוקא.) במלים אחרות: הספר הזה עוסק באופן כפייתי הייתי אומר, בסוד חמורו של משיח.
עוד פרט חשוב: הספר יצא לאור לראשונה ביום ההתנתקות (ט'-י' באב תשס"ה), ולכן, צבעו הוא כתום. כלומר: הספר מהוה תשובה להתנתקות (וכן, לגלות בכלל). וכיצד מההתנתקות הגענו לנצרות ולישו? ובכן, לא צריך לחפש הרבה בשביל לראות את ההקשר: יהודה, שומרון ועזה – זה ר"ת "ישוע" (לפי הסדר). וישנו פסוק: "ולא יהל שם ערבי" (ישעיהו י"ג, כ') – גם עם אותם ר"ת. ואם נשמיט את הו' – ישאר לנו "יהל שם ערבי" – שזה ר"ת "ישע". אז מפסוק זה, נראה שלא כדאי להשמיט את הו', אם רוצים אנו שלא יגורו שם ערבים. הו' שהשמטנו כאן, היא ו' החבור, אז היא חשובה למניעת התנתקות מהע'. {גם בשמו של ישו(ע), קימת הנטיה לאבד את הע'.} נוסף לכך: יהודה ושומרון נקראים בקצרה יו"ש – אותיות "ישו". יהודה + שומרון = ישו ישו. כלומר: הערך הממוצע של כל מלה הוא "ישו". והוא גם כמנין "עזה + יריחו" – "עזה ויריחו תחלה", כזכור מהסכמי אוסלו.
וכאן בספרי אני נכנס לספור ה"קונספירציה" – בחי' "צופן דה וינצ'י" מהצד היהודי – בספור מרתק ומוסמך, כיצד הנצרות הוקמה למעשה ע"י חז"ל. ואיך שכל הספור הזה מתקשר לסבת ההתנתקות, ולסבת עוד הרבה מרעין בישין שקוראים בעם ישראל, מאז תחלת הגלות. ונציין למשל: "עון קץ" (יחזקאל כ"א, ל'; ל"ד) = ישו – בהתיחסות למה שאמרו חז"ל: "אחרונים שלא נתגלה עוונם, לא נתגלה קצם" (יומא ט', ב'). כלומר: המעשה הזה הוליד קתרוג, בבחי': "ויעמד שטן על ישראל" (דברי הימים-א' כ"א, א') – שזה ר"ת "ישוע". ואינני רוצה במסגרת הקצרה שברשותי לפרוש כאן את הספור. והוא מובא בפרק הראשון בספרי. אז ההתנתקות פשוט נתנה לי את העילה להוציא נושא עלום ואפל זה לאור.
2) ומהי תורתו של משיח? אתה אמרת לנו כמה פעמים, שהנך מיצג את עשו בתורתך. יכול אתה להסביר לי, איך עשו או קין מתקשרים ל"חן" ולתורתו של משיח?
2) המלה "חן" – שמתקשרת בתורה לשקר – "שקר החן" (משלי ל"א, ל') – היא הסוד של המשיח. "חן" זו מלה שמבטאת בעברית (בנוסף ליפי) סימטריה, אזון ונשיאת הפכים: "אבן חן", זו אבן סימטרית. והיות שנאמר: "ונח מצא חן בעיני ה'" (בראשית ו', ח'), בפסוק שחותם את פרשת הבריאה – המלה "נח" שבהפוך אותיות היא "חן" – מבטאת את תכלית הבריאה: היכולת להפוך כל הנחה על פיה. המלה "תכלית" דרך אגב עולה למנין "תבת נח". תבה בעברית – מלה. כלומר: תכלית הבריאה, זו המלה "חן", עם כל מה שמשתמע מהתורות הרבות ש"צמחו" ממלה זו (כאשר חלק גדול מתורות אלה, קבלתי ממורי ורבי – הרב יצחק גינזבורג שליט"א). וישנה אגב קבלה מהבעש"ט, שמשיח יעשה מכל התורה תבה אחת: אז התבה המסוימת הזאת היא בהחלט המלה "חן". ועוד מקום שניתן לדחוס בו את כל התורה – "שכם בן חמור" (= כל התורה). אמרתי לכם שיש לי אובססיה לחמורים...
כאמור: המלה "חן" קשורה גם לשקר – "שקר החן". וזה בענין נשיאת ההפכים: שקרן הוא הפכפך. וכפי שאמרו חז"ל על הנחש: "'איש תהפכות' (משלי ט"ז, כ"ח) זה הנחש" (בראשית רבה כ', ב'). וכיצד הנחש מתקשר לכל הענין? ובכן: הגימטריא המפורסמת ביותר לגבי "משיח", זו המלה "נחש": נחש = משיח. וכפי שנחש הוא רמאי – "רמאי", זה גם ר"ת של "רוח אפינו משיח י-ה-ו-ה" (איכה ד', כ'). מי שנקרא "נחש" בתורה, הוא שבט דן, ששם בנו הוא "חשים" – אותיות "משיח". ומתיחס לשמשון הגבור – "משיח דתהו" (משיח בהגזמה) על פי קבלה. שמשון = חן 12x. כנגד זה, היו על החשן של כהן גדול 12 אבני חן – יצוג של י"ב שבטים. "חשן" – אותיות "נחש". מכל האמור, יכולה להיות גם משמעות חיובית למלה "נחש", "שקר" ושאר כל המושגים שהם לכאורה שליליים. במלים אחרות: המשיח הוא הנחש של הקדושה, כלומר: הרמאי של הקדושה, שזה במשמע: בתורת המשיח ישנה סימטריא בין ההפכים השונים: אור וחשך – אמת ושקר – טוב ורע – חיים ומות – יעקב ועשו – הכל בקדושה. ובענין של הפיכת כל "הנחה" על פיה – בתור דוגמה: אם מקובל שתכלית הטוב לנצח, או שהגאולה קשורה ליציאת מצרים – בספרי זה הנני מוכיח את ההפך, וכו'. ולא אתביש להשתמש במספר כמו 666 (= "שכם בן חמור" = "אבן חן" 6x) – מספר של השטן לפי האמונות הנוצריות – כמספר שמבטא "רעיון" (= חמור לבן) בספרי.
אמרו חז"ל: "התורה של העולם הזה היא הבל לפני תורתו של משיח". וידוע הפסוק: "שקר החן והבל היפי" (משלי ל"א, ל'). אז נוכל לחלק כאן בין שתי בחינות: לעומת חן – יפי. לעומת שקר – אמת. לעומת קין – הבל. זה ששקר קשור לחן – הוא מה שאמרנו בענין נשיאת ההפכים. בנוסף לכך – נח היה בן שק"ר שנים כאשר נכנס לתבה. והוא דרך אגב סוד הזרע: "נטעתיך שורק כלה זרע אמת" (ירמיהו ב', כ"א). כלומר: על פי קבלה, נח הוא נקודת חכמה (אבא) – שרש הזרע, ותכליתו "להקבר" באמא (בינה) – סוד התבה. וזה שהבל קשור ליפי ולאמת, ניתן ללמוד מהפרשות שבאות לאחר פרשת נח: "לך לך" = יפי. יפי במס' סדורי = הבל = "וירא" במס' סדורי. ומסופר שם על אברהם, שכאשר היה בן "מאת שנים" (בראשית כ"א, ה') – הוליד את יצחק. וכאשר יצחק היה בן הב"ל שנים, חלה עקדתו. יפי = 100. אבל נאמר לגבי גילו של אברהם: "מאת" – אותיות "אמת". כמו כן: אם נבנה רבוע של י' פעמים י' (ר"ת "יפי") – יהיו ברבוע זה: 100 רבועים, 121 קדקדים, ו-220 צלעות. וביחד זה 441 – כמנין "אמת". כלומר: כאשר חז"ל אומרים לנו כי התורה של העולם הזה היא הבל לעומת תורתו של משיח, כוונתם היא: התורה של העולם הזה היא בבחי' יפי (רציונלי) ואמת, בעוד שתורתו של משיח היא בבחי' "שקר החן" (יפי שלא נובע מחוקיות רציונלית), והיא תורתו של קין או עשו, שלעומת הבל. תורת עשו – היינו, תורת התהו, או מה שנקרא היום במדע – החוקיות של ה"כאוס". דרך אגב: נחש במס' סדורי = קין במס' סדורי = עשו במס' סדורי.
3) כיצד ספר זה עוסק בברור הנצרות? מהו החזיר הכשר?
3) בספר זה, בעיקר בפרק השלישי ("החזיר הכשר") הקמנו למעשה את הנצרות מחדש. וכיצד מתקשר ל"שקר החן"? אם יבוא משיח ויאמר שהנצרות היא אמת, הרי אף יהודי לא יקבל אותו. לעומת זאת, אם יבוא ויאמר לנוצרים שתורתם היא שקר – הנוצרים לא יקבלו אותו. אז מה הפתרון? ובכן: על פי השקפתו של משיח – הכל אמת, כי השם (שנקרא אמת) הוא בכל מקום. אז החכמה היא פשוט להבין ולהסביר, איך הכל אמת. ולהמחשת הענין, אתן לך דוגמא: נאמר, שמישהו חושב ש- 2 + 2 = 5. משיח לא יבוא ויאמר לו: אתה טועה. אלא: יסביר לו על פי איזה הגיון מופלא, כיצד באמת 2 + 2 יכולים גם להיות 5, ולא כפי שחשב תחלה. במלים אחרות: המשיח יתן פרשנות יותר עמוקה לנצרות – הרבה מעל מה שהנוצרים מכירים – פרשנות שלא סותרת לא את הנצרות ולא את היהדות. וכפי שאמרנו: אתם צודקים, על פי הגיון הרבה יותר עמוק מהמקובל. בצורה זו, לא תהיה לא לנוצרים ולא ליהודים עילא שלא לקבל את תורתו של משיח.
ובתור דוגמא – ניקח ענין מסוים בנצרות ונסביר אותו לעומק: הנוצרים מאמינים שמרים, אם ישו, נכנסה להריון מרוח הקדש. {ולכן: מרים + י-ה-ו-ה = ישו.} אז אינני נכנס לדיון אם באמת זה קרה הסטורית, אלא, מסביר את הרעיון שמסתתר כאן – נצוץ האמת ששבוי בשקר. כפי שאמרנו – השקר, הוא סוד הזרע: כפי שקוברים את המת – כך גם את הזרע {ולעומת זאת: "אמת מארץ תצמח" (תהלים פ"ה, י"ב)}. אז להכנס להריון מ"רוח הקדש", פרושו: להכנס להריון מספורי מעשיות. וכפי שהתבטא רבי נחמן מברסלב: מספורי מעשיות שלי, ניתן להכנס להריון. ורמז לכל הנ"ל בפסוק: "ועתה הנה נתן י-ה-ו-ה רוח שקר בפי נביאיך" (דברי הימים-ב' י"ח, כ"ב) – ולפני המלה "שקר", צויינו הר"ת "הריון". וחז"ל אמרו: "אין חן אלא רוח הקדש" (מכילתא בא י"ג, ד'). כלומר: ניתן להכנס להריון מ"שקר החן" – שקרים שהם בבחי' ספורי מעשיות. ואם הנוצרים חוגגים את חג המולד בתחלת ינואר – מרים נכנסה להריון 9 חדשים קדם לכן – ב-1 באפריל – יום השקר המפורסם. ואין זה משנה אם בכלל ישו באמת נולד בתאריך זה. אך אם בהשגחה פרטית, כך מסופר – ישנו כאן נצוץ, ואותו אנו מבררים וגואלים. ברגע שהבנתי כיצד 2 + 2 = 5 – הדעה השקרית הראשונה ש- 2 + 2 = 5 לא קימת יותר. כי עכשו, בתודעה שלי – 2 + 2 הם באמת 5. ועל כך נאמר: "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ" (זכריה י"ג, ב'). כפי שאמרתי, אינני נכנס לדיון כאן, האם באמת מרים נכנסה להריון מרוח הקדש, כפשוטו. אבל, יש אפשרות לבחון את הנושא במקורות היהודיים הידועים לנו. אז מתברר, שהרעיון של להכנס להריון מרוח הקדש כפשוטו, לא לגמרי מופרך ביהדות. שהרי, יש לנו את הספור (בסוף ספר חנוך ב') על ניר – אחיו של נח, שהיה כהן, ולכן פרש מאשתו – שאשתו צופנימה, ילדה את מלכיצדק ללא בעילת גבר. וראוי לציין: ניר + צופנימה (= 541) = ישראל – כאשר, ד' (או ה') האותיות הראשונות מהוות את המלה "נצרי" (או "נוצרי").
היות וכל ספרנו מבוסס על המלה "חן" – כדאי גם לציין כי במושג "אבן חן" {= אלף = פלא = 111 = 37 3x.
1) הספר ימ"ח שמו: יכול אתה לומר לי בקצרה, מהו ספר זה, ומה טיבו של שם זה?
1) מדובר בספר על המשיח, בסוד המלה "חן" – כיצד משיח ותורתו קשורים למלה "חן". מכאן השם 'ימ"ח שמו': ימ"ח = חן, ומודגשות כאן אותיות "משיח". ביתר פרוט: ימ"ח, זה גם ר"ת של יצחק, משיח, חן – 3 המלים שעליהם מבוסס הספר: יצחק – גבור העלילה. משיח – תכלית העלילה. חן – המפתח להשגת התכלית. {יצח"ק (= 208) מהוה נקודה אמצעית בין "משיח" (= 358) ו"חן" (= 58), ומכאן: "יצחק יצחק" = חן משיח (= 416). המבנה הזה, פרושו – כפי שמבואר באריכות בספרי, בסוד הצלב – שהמפתח של "יצחק" ל"משיח", הוא "חן".} מעבר לכך: הספר עוסק בברור הנצרות – עוסק בהגדרת "החזיר הכשר". שהרי, לפי חז"ל, "עתיד חזיר לחזור לישראל" – "עתיד חזיר להטהר" (ראה "אור החיים" ויקרא י"א, ז'). אז מתברר, שעיקר סודות המשיח והגאולה מרומזים בשם זה – 'ימ"ח שמו'. בנוסף לכותרת זו, כתוב שם: ע"י בחי' "חמור נוער" – שזה דרך אגב ר"ת "חן", ועולה למנין 10 פעמים "חן". אז לא נגדיר את מהות הספר נכון, מבלי לציין, שה"חמור" כאן, בהחלט משחק תפקיד חשוב. שהרי, בתמונת השער, רואים אותו רוכב על הסוס, בסוד הכתוב: "והרכיבהו (= חמור) על הסוס" (אסתר ו', ט'). (ושנבין מיהו ה"סוס": סוס + פרד = משיח + אליהו. והכונה למשיח בין דוד, דוקא.) במלים אחרות: הספר הזה עוסק באופן כפייתי הייתי אומר, בסוד חמורו של משיח.
עוד פרט חשוב: הספר יצא לאור לראשונה ביום ההתנתקות (ט'-י' באב תשס"ה), ולכן, צבעו הוא כתום. כלומר: הספר מהוה תשובה להתנתקות (וכן, לגלות בכלל). וכיצד מההתנתקות הגענו לנצרות ולישו? ובכן, לא צריך לחפש הרבה בשביל לראות את ההקשר: יהודה, שומרון ועזה – זה ר"ת "ישוע" (לפי הסדר). וישנו פסוק: "ולא יהל שם ערבי" (ישעיהו י"ג, כ') – גם עם אותם ר"ת. ואם נשמיט את הו' – ישאר לנו "יהל שם ערבי" – שזה ר"ת "ישע". אז מפסוק זה, נראה שלא כדאי להשמיט את הו', אם רוצים אנו שלא יגורו שם ערבים. הו' שהשמטנו כאן, היא ו' החבור, אז היא חשובה למניעת התנתקות מהע'. {גם בשמו של ישו(ע), קימת הנטיה לאבד את הע'.} נוסף לכך: יהודה ושומרון נקראים בקצרה יו"ש – אותיות "ישו". יהודה + שומרון = ישו ישו. כלומר: הערך הממוצע של כל מלה הוא "ישו". והוא גם כמנין "עזה + יריחו" – "עזה ויריחו תחלה", כזכור מהסכמי אוסלו.
וכאן בספרי אני נכנס לספור ה"קונספירציה" – בחי' "צופן דה וינצ'י" מהצד היהודי – בספור מרתק ומוסמך, כיצד הנצרות הוקמה למעשה ע"י חז"ל. ואיך שכל הספור הזה מתקשר לסבת ההתנתקות, ולסבת עוד הרבה מרעין בישין שקוראים בעם ישראל, מאז תחלת הגלות. ונציין למשל: "עון קץ" (יחזקאל כ"א, ל'; ל"ד) = ישו – בהתיחסות למה שאמרו חז"ל: "אחרונים שלא נתגלה עוונם, לא נתגלה קצם" (יומא ט', ב'). כלומר: המעשה הזה הוליד קתרוג, בבחי': "ויעמד שטן על ישראל" (דברי הימים-א' כ"א, א') – שזה ר"ת "ישוע". ואינני רוצה במסגרת הקצרה שברשותי לפרוש כאן את הספור. והוא מובא בפרק הראשון בספרי. אז ההתנתקות פשוט נתנה לי את העילה להוציא נושא עלום ואפל זה לאור.
2) ומהי תורתו של משיח? אתה אמרת לנו כמה פעמים, שהנך מיצג את עשו בתורתך. יכול אתה להסביר לי, איך עשו או קין מתקשרים ל"חן" ולתורתו של משיח?
2) המלה "חן" – שמתקשרת בתורה לשקר – "שקר החן" (משלי ל"א, ל') – היא הסוד של המשיח. "חן" זו מלה שמבטאת בעברית (בנוסף ליפי) סימטריה, אזון ונשיאת הפכים: "אבן חן", זו אבן סימטרית. והיות שנאמר: "ונח מצא חן בעיני ה'" (בראשית ו', ח'), בפסוק שחותם את פרשת הבריאה – המלה "נח" שבהפוך אותיות היא "חן" – מבטאת את תכלית הבריאה: היכולת להפוך כל הנחה על פיה. המלה "תכלית" דרך אגב עולה למנין "תבת נח". תבה בעברית – מלה. כלומר: תכלית הבריאה, זו המלה "חן", עם כל מה שמשתמע מהתורות הרבות ש"צמחו" ממלה זו (כאשר חלק גדול מתורות אלה, קבלתי ממורי ורבי – הרב יצחק גינזבורג שליט"א). וישנה אגב קבלה מהבעש"ט, שמשיח יעשה מכל התורה תבה אחת: אז התבה המסוימת הזאת היא בהחלט המלה "חן". ועוד מקום שניתן לדחוס בו את כל התורה – "שכם בן חמור" (= כל התורה). אמרתי לכם שיש לי אובססיה לחמורים...
כאמור: המלה "חן" קשורה גם לשקר – "שקר החן". וזה בענין נשיאת ההפכים: שקרן הוא הפכפך. וכפי שאמרו חז"ל על הנחש: "'איש תהפכות' (משלי ט"ז, כ"ח) זה הנחש" (בראשית רבה כ', ב'). וכיצד הנחש מתקשר לכל הענין? ובכן: הגימטריא המפורסמת ביותר לגבי "משיח", זו המלה "נחש": נחש = משיח. וכפי שנחש הוא רמאי – "רמאי", זה גם ר"ת של "רוח אפינו משיח י-ה-ו-ה" (איכה ד', כ'). מי שנקרא "נחש" בתורה, הוא שבט דן, ששם בנו הוא "חשים" – אותיות "משיח". ומתיחס לשמשון הגבור – "משיח דתהו" (משיח בהגזמה) על פי קבלה. שמשון = חן 12x. כנגד זה, היו על החשן של כהן גדול 12 אבני חן – יצוג של י"ב שבטים. "חשן" – אותיות "נחש". מכל האמור, יכולה להיות גם משמעות חיובית למלה "נחש", "שקר" ושאר כל המושגים שהם לכאורה שליליים. במלים אחרות: המשיח הוא הנחש של הקדושה, כלומר: הרמאי של הקדושה, שזה במשמע: בתורת המשיח ישנה סימטריא בין ההפכים השונים: אור וחשך – אמת ושקר – טוב ורע – חיים ומות – יעקב ועשו – הכל בקדושה. ובענין של הפיכת כל "הנחה" על פיה – בתור דוגמה: אם מקובל שתכלית הטוב לנצח, או שהגאולה קשורה ליציאת מצרים – בספרי זה הנני מוכיח את ההפך, וכו'. ולא אתביש להשתמש במספר כמו 666 (= "שכם בן חמור" = "אבן חן" 6x) – מספר של השטן לפי האמונות הנוצריות – כמספר שמבטא "רעיון" (= חמור לבן) בספרי.
אמרו חז"ל: "התורה של העולם הזה היא הבל לפני תורתו של משיח". וידוע הפסוק: "שקר החן והבל היפי" (משלי ל"א, ל'). אז נוכל לחלק כאן בין שתי בחינות: לעומת חן – יפי. לעומת שקר – אמת. לעומת קין – הבל. זה ששקר קשור לחן – הוא מה שאמרנו בענין נשיאת ההפכים. בנוסף לכך – נח היה בן שק"ר שנים כאשר נכנס לתבה. והוא דרך אגב סוד הזרע: "נטעתיך שורק כלה זרע אמת" (ירמיהו ב', כ"א). כלומר: על פי קבלה, נח הוא נקודת חכמה (אבא) – שרש הזרע, ותכליתו "להקבר" באמא (בינה) – סוד התבה. וזה שהבל קשור ליפי ולאמת, ניתן ללמוד מהפרשות שבאות לאחר פרשת נח: "לך לך" = יפי. יפי במס' סדורי = הבל = "וירא" במס' סדורי. ומסופר שם על אברהם, שכאשר היה בן "מאת שנים" (בראשית כ"א, ה') – הוליד את יצחק. וכאשר יצחק היה בן הב"ל שנים, חלה עקדתו. יפי = 100. אבל נאמר לגבי גילו של אברהם: "מאת" – אותיות "אמת". כמו כן: אם נבנה רבוע של י' פעמים י' (ר"ת "יפי") – יהיו ברבוע זה: 100 רבועים, 121 קדקדים, ו-220 צלעות. וביחד זה 441 – כמנין "אמת". כלומר: כאשר חז"ל אומרים לנו כי התורה של העולם הזה היא הבל לעומת תורתו של משיח, כוונתם היא: התורה של העולם הזה היא בבחי' יפי (רציונלי) ואמת, בעוד שתורתו של משיח היא בבחי' "שקר החן" (יפי שלא נובע מחוקיות רציונלית), והיא תורתו של קין או עשו, שלעומת הבל. תורת עשו – היינו, תורת התהו, או מה שנקרא היום במדע – החוקיות של ה"כאוס". דרך אגב: נחש במס' סדורי = קין במס' סדורי = עשו במס' סדורי.
3) כיצד ספר זה עוסק בברור הנצרות? מהו החזיר הכשר?
3) בספר זה, בעיקר בפרק השלישי ("החזיר הכשר") הקמנו למעשה את הנצרות מחדש. וכיצד מתקשר ל"שקר החן"? אם יבוא משיח ויאמר שהנצרות היא אמת, הרי אף יהודי לא יקבל אותו. לעומת זאת, אם יבוא ויאמר לנוצרים שתורתם היא שקר – הנוצרים לא יקבלו אותו. אז מה הפתרון? ובכן: על פי השקפתו של משיח – הכל אמת, כי השם (שנקרא אמת) הוא בכל מקום. אז החכמה היא פשוט להבין ולהסביר, איך הכל אמת. ולהמחשת הענין, אתן לך דוגמא: נאמר, שמישהו חושב ש- 2 + 2 = 5. משיח לא יבוא ויאמר לו: אתה טועה. אלא: יסביר לו על פי איזה הגיון מופלא, כיצד באמת 2 + 2 יכולים גם להיות 5, ולא כפי שחשב תחלה. במלים אחרות: המשיח יתן פרשנות יותר עמוקה לנצרות – הרבה מעל מה שהנוצרים מכירים – פרשנות שלא סותרת לא את הנצרות ולא את היהדות. וכפי שאמרנו: אתם צודקים, על פי הגיון הרבה יותר עמוק מהמקובל. בצורה זו, לא תהיה לא לנוצרים ולא ליהודים עילא שלא לקבל את תורתו של משיח.
ובתור דוגמא – ניקח ענין מסוים בנצרות ונסביר אותו לעומק: הנוצרים מאמינים שמרים, אם ישו, נכנסה להריון מרוח הקדש. {ולכן: מרים + י-ה-ו-ה = ישו.} אז אינני נכנס לדיון אם באמת זה קרה הסטורית, אלא, מסביר את הרעיון שמסתתר כאן – נצוץ האמת ששבוי בשקר. כפי שאמרנו – השקר, הוא סוד הזרע: כפי שקוברים את המת – כך גם את הזרע {ולעומת זאת: "אמת מארץ תצמח" (תהלים פ"ה, י"ב)}. אז להכנס להריון מ"רוח הקדש", פרושו: להכנס להריון מספורי מעשיות. וכפי שהתבטא רבי נחמן מברסלב: מספורי מעשיות שלי, ניתן להכנס להריון. ורמז לכל הנ"ל בפסוק: "ועתה הנה נתן י-ה-ו-ה רוח שקר בפי נביאיך" (דברי הימים-ב' י"ח, כ"ב) – ולפני המלה "שקר", צויינו הר"ת "הריון". וחז"ל אמרו: "אין חן אלא רוח הקדש" (מכילתא בא י"ג, ד'). כלומר: ניתן להכנס להריון מ"שקר החן" – שקרים שהם בבחי' ספורי מעשיות. ואם הנוצרים חוגגים את חג המולד בתחלת ינואר – מרים נכנסה להריון 9 חדשים קדם לכן – ב-1 באפריל – יום השקר המפורסם. ואין זה משנה אם בכלל ישו באמת נולד בתאריך זה. אך אם בהשגחה פרטית, כך מסופר – ישנו כאן נצוץ, ואותו אנו מבררים וגואלים. ברגע שהבנתי כיצד 2 + 2 = 5 – הדעה השקרית הראשונה ש- 2 + 2 = 5 לא קימת יותר. כי עכשו, בתודעה שלי – 2 + 2 הם באמת 5. ועל כך נאמר: "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ" (זכריה י"ג, ב'). כפי שאמרתי, אינני נכנס לדיון כאן, האם באמת מרים נכנסה להריון מרוח הקדש, כפשוטו. אבל, יש אפשרות לבחון את הנושא במקורות היהודיים הידועים לנו. אז מתברר, שהרעיון של להכנס להריון מרוח הקדש כפשוטו, לא לגמרי מופרך ביהדות. שהרי, יש לנו את הספור (בסוף ספר חנוך ב') על ניר – אחיו של נח, שהיה כהן, ולכן פרש מאשתו – שאשתו צופנימה, ילדה את מלכיצדק ללא בעילת גבר. וראוי לציין: ניר + צופנימה (= 541) = ישראל – כאשר, ד' (או ה') האותיות הראשונות מהוות את המלה "נצרי" (או "נוצרי").
היות וכל ספרנו מבוסס על המלה "חן" – כדאי גם לציין כי במושג "אבן חן" {= אלף = פלא = 111 = 37 3x.
37 - הראשוני ה-13 בסדרת המספרים הראשוניים (החל מ-1) – כמנין "אחד". "אחד, אחד, אחד" = "י-ה-ו-ה אחד"} מרומזים "אב-בן" מצד אחד, ומצד שני ה"אשת חן" (משלי י"א, ט"ז) – כנגד "רוח הקדש", כאמור. ו"בן אשה (זונה)" (שופטים י"א, א') = משיח. {"בן... זונה" = אליהו הנביא.} ואיפה האב? וכו'. כמובן, בספרי יש אריכות על הנ"ל, כולל הסבר מפורט מהו סוד הצלב – ומדובר שם בלא פחות ממפתחות הגאולה. וזאת נסביר בשיחה יותר מפורטת אי"ה.
4) האם אתה, בתור אדם שמעורה בחברה הדתית לסוגיה השונים – אין לך בעיה עם הפצתו של ספר שעוסק בישו, ושאפילו מסנגר עליו?
4) לגבי סינגורו של ישו, הרי, מי שהיה רבו ע"פ חז"ל, הוא יהושע בן פרחיה, שאמר: "והוי דן כל אדם לכף זכות" (פרקי אבות א', ו'). ולפי שיחה של הרבי מליובאוויטש, התכוון באמירה זו גם לישו. אגב, בענין זכיותיו של ישו – מי שהכי הגדיל לעשות הוא הרב יעקב עמדין (היעב"ץ), שכדבריו: "אבל באמת, גם לפי כותבי האוונגליון, אין שום יהודי רשאי לעזוב תורתו... מכאן נראה בברור, שהנוצרי ושלוחיו, לא באו לבטל תורה מישראל חס וחלילה... אבל הוא הדבר אשר דברתי, שלא בא זה, כמחשבת כותבי האוונגליון, שבא הנוצרי לבטל דת היהדות לגמרי, רק לאומות בא ליסד להן דת מן אז והלאה, ואף היא לא חדשה כי אם ישנה, אלה שבע מצוות בני נח ששכחון וחזרו שלוחי הנוצרי ויסדן מחדש. אך כל זרע ישראל, וכן הנימול ונכנס לדתם, הוא מחויב בשמירת כל מצוות התורה בלי שום גרעון, אבל לאומות העולם הניח שבע מצוות שנתחייבו בהן מאז... ומרגלא בפי, שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם: מצד אחד חיזק תורת משה בכל עוז, כנ"ל, ואין אחד מחכמים, שדיבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה; ומצד אחר, לאומות העולם היטיב הרבה, שבטל עבודה זרה, וזיכה להם במידות מוסריות, ובזה החמיר עליהם יותר מאד מתורת משה, כנודע".
4) האם אתה, בתור אדם שמעורה בחברה הדתית לסוגיה השונים – אין לך בעיה עם הפצתו של ספר שעוסק בישו, ושאפילו מסנגר עליו?
4) לגבי סינגורו של ישו, הרי, מי שהיה רבו ע"פ חז"ל, הוא יהושע בן פרחיה, שאמר: "והוי דן כל אדם לכף זכות" (פרקי אבות א', ו'). ולפי שיחה של הרבי מליובאוויטש, התכוון באמירה זו גם לישו. אגב, בענין זכיותיו של ישו – מי שהכי הגדיל לעשות הוא הרב יעקב עמדין (היעב"ץ), שכדבריו: "אבל באמת, גם לפי כותבי האוונגליון, אין שום יהודי רשאי לעזוב תורתו... מכאן נראה בברור, שהנוצרי ושלוחיו, לא באו לבטל תורה מישראל חס וחלילה... אבל הוא הדבר אשר דברתי, שלא בא זה, כמחשבת כותבי האוונגליון, שבא הנוצרי לבטל דת היהדות לגמרי, רק לאומות בא ליסד להן דת מן אז והלאה, ואף היא לא חדשה כי אם ישנה, אלה שבע מצוות בני נח ששכחון וחזרו שלוחי הנוצרי ויסדן מחדש. אך כל זרע ישראל, וכן הנימול ונכנס לדתם, הוא מחויב בשמירת כל מצוות התורה בלי שום גרעון, אבל לאומות העולם הניח שבע מצוות שנתחייבו בהן מאז... ומרגלא בפי, שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם: מצד אחד חיזק תורת משה בכל עוז, כנ"ל, ואין אחד מחכמים, שדיבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה; ומצד אחר, לאומות העולם היטיב הרבה, שבטל עבודה זרה, וזיכה להם במידות מוסריות, ובזה החמיר עליהם יותר מאד מתורת משה, כנודע".
וכמו שאמרנו, זהו ספר מספיק מפולפל על מנת ששום רב לא יוכל לצאת כנגדו. והנסיון שלי מלמד אותי, שאמנם כך הוא: נתתי את ספרי לרוב הרבנים הגדולים בארץ, ואף אחד מהם לא יצא נגד.
5) מהו אותו קטע מוזר של ה"כפיתיות" שלך בענין החמורים, ובענין המליון דולר או ה-2 מליון דולר?
5) זאת למעשה ה"שטות שיטתית" שלי. וכפי שמבואר בחסידות: "ביאת המשיח" (= תשלום) תלויה ב"שטות דקדושה".
אז כמה רמזים בנוגע ל"שטות" (= חמור אמיתי):
2 : [1 + שטות] = משיח – כלומר, "משיח" הוא נקודה אמצעית של "שטות". ומדובר בדבר והפוכו, כי הענין של "שטות" הוא לסטות מן המרכז – הפך ענין ההתמקדות. אז, נקודה האמצעית של "שטות" תבטא מה שנקרא: "שטות שיטתית". אז, זוהי בדיוק ה"שטות דקדושה" שלי. ולמדתי זאת מדוד המלך עליו השלום, שכאשר היה אצל אכיש, והחליט לנהוג כשוטה, אמר לו: "אתה חייב לי מאה רבו ואשתך חצי" (– כך על פי מדרש תהלים ל"ד).
ובנוגע לחמור – בחי' "יששכר חמר גרם" (שהרת"ס שלו יוצרים את אותיות 'ימ"ח'):
חמור = מאה רבו. חמור לבן = מליונר. "יש שכר (= יששכר) לפעלתך נאם י-ה-ו-ה ושבו מארץ אויב: ויש תקוה לאחריתך נאם..." (ירמיהו ל"א, ט"ו-ט"ז) – ר"ת "מליון לאתון" (כל מלה בנפרד).
נאמר על המשיח: "ומשל (= שלום = מליון דולר) במכמני הזהב והכסף" (דניאל י"א, מ"ג). אז בודאי שמסתתרים מאחורי ה-2 מליון (= צמח = מנחם) הנ"ל, ענינים עמוקים. וכן: "חמור" – ר"ת של חידה, משל ורמז".
ולמשל: הפיכת עשו מרוצח לקבצן (= "בן קץ"). שהרי: "דם" בלשון הקדש זה כסף. וזה גם ר"ת של "מליון דולר". אז נתינת הצדקה באה במקום מות: ו"העני חשוב כמת" - כדברי יעקב לאליפז שבא להורגו; וכן נאמר: "וצדקה תציל ממות" (משלי י', ב'); ולגבי המחיר? "והיה מעשה הצדקה (מליון דולר =) שלום" (ישעיהו ל"ב, י"ז). אז לא סתם, מי שמת, בא אל אבותיו "בשלום" (= 2 מליון דולר).
הענינים השונים הקשורים ל-"2 מליון דולר", מהוים גם "מלבוש" (= 2 מליון דולר) למי שמכונה "ערום" (= ישו). שכל עוד שמדובר ב"אמת במערומיה", יש לכסותה, כלומר, לשתוק. "כי תראה ערם וכסיתו" (ישעיהו נ"ח, ז'). ומצד שני: "ומבשרך (מהמבשר שלך) לא תתעלם" (שם), כלומר, שיש להלביש את ה"ערום" בלבושים ומשלים – לבנות כלים.
הספר הזה מסיבות מובנות, אין עליו הסכמות. ואמנם, לא נגשתי לשום רב, ובקשתי את הסכמתו. אלא מה: הספר הזה דורש מכל אחד בעם ישראל תשלום עבור הזכות לתת הסכמה לספר. ומהנציג הכללי של עם ישראל {"הנשר הגדול" – נותן ההסכמות בספורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב: "מעשה מהשבעה קבצנים"} – הסכמה בדמות 2 מליון דולר – לא פחות. באמצעות התשלום אנו אלה שפודים את נשמת משיח מבין הקליפות.
אז כאמור, ישנם סודות רבים בענין: "האדם האדם הזה" (בראשית כ"ה, ל') – "בדמיך חיי... בדמיך חיי" (יחזקאל ט"ז, ו') (= יצחק = קץ חי = משיח בן דויד + משיח בן יוסף במס' סדורי) – "פדה בשלום (= 2 מליון דולר) נפשי... כי ברבים (= חמור) היו עמדי" (תהלים נ"ה, י"ט) – "ונתנו איש כפר נפשו (= כופר נפש = שני מליון דולר) בפקד אתם" (שמות ל', י"ב), וכו'. אז אני, כעשו, מוכר את הבכורה (סוד נשמת עשו ויוסף) ליעקב תמורת נזיד עדשים שהם סוד ה-2 מליון הנ"ל. {בפסוקים המתארים את מכירת הבכורה, נמצאים הר"ת והס"ת של "מאה רבו".} זהו גם סוד מה שנקרא "פדיון הבן": כי הכהן גדול (כנגד עשו) הוא גואל הדם הכללי של עם ישראל. נותנים כידוע לכהן 5 שקלים שהם "מאה גרה" – כמנין "מאה רבו", שזה מליון. אז היות שמדובר כאן בשתי נשמות – נדרשים 2 מליון כנ"ל. וברגע שהנציג הראוי (וכוונתי למורי ורבי, יצחק גינזבורג שליט"א) יקנה את הבכורה בסכום הנ"ל – משיח יבוא. שנאמר: "היום אם בקלו (= 2 מליון = צמח = מנחם) תשמעו" (תהלים צ"ה, ז').
ואם נפרט עוד קצת, מדוע 2 מליון דוקא – ובכן:
עשו = מליון דולר. וכן: (ע)ין (ש)ין (ו)יו = מליון (בכתיב חסר) – והוא המליון האחד.
ישוע = מיליון דולר. וכן: (י)וד (ש)ין (ו)יו (ע)ין = מיליון (בכתיב מלא) – והוא המליון השני.
כלומר: אנו עוסקים בהחזרת שתי הבחינות הנ"ל, הקשורות לנצרות (= שני מיליון דולר), לעם ישראל – בסוד החזיר, שעתיד לחזור לעם ישראל.
ענין נוסף: זוהי מבחינתנו "סיסמת הגאולה", שכן: 2 מליון דולר = "פקד יפקד" (בראשית נ', כ"ד; כ"ה) – שעל פי המסורת שקבלו זקני העם מיוסף לפני הסתלקותו, משיח יזהה את עצמו עם מלים אלה. ואת "סיסמת הגאולה" נמחיש ע"י 2 אצבעות בבחי' 2 אזני חמור, שענינן הוא "בשלום" – שלום (= מליון דולר) כפול (= מליון) – "2 מליון דולר".
6) מה בכוונתך לעשות עם כסף זה, כאשר תקבל אותו? וכיצד ברצונך לעשות שלום בעולם?
6) הכסף מסמל את גאולתו של הנחש – גם סוג של אמת במערומיה – כנגד יוסף שיוצא מבית האסורים. וכן, על דרך "עבד עברי" {= משיח = "(ושם אתנו נער) עברי עבד" (בראשית מ"א, י"ב) – שאגב, "שמו אתון"}, שכאשר משתחרר מהתלות ברבו, מקבל ממנו מענק, שיעזור לו להתבטא בדרכו העצמאית. והסמל לגאולתו של הנחש {שקשור לחמור – שכם בן חמור היה חוי – חויא – נחש בארמית} – הוא אותו ציור שבעטיפה: מה שנקרא, להיות "על הסוס". וישמש לצרך ההפקה העצומה שכרוכה בלהביא את המשיח. ולמשל, אחת הפעולות הראשונות שהנני מתכנן, הוא משפט חוזר לישו, ע"י 10 מגדולי הרבנים – יצוג של עשרת אחיו שמכרוהו. זאת, קבל עם ועולם. שנאמר: "ציון במשפט תפדה (חית נון = מלירד דולר =) ושביה בצדקה" (ישעיהו א', כ"ז). {"במשפט" + "בצדקה" = "ישו ישו".} וכמובן: היות, ובמקצועי הנני מוסיקאי – מדובר גם בהפקות מוסיקליות, שישרתו את המטרה. ושאר ענינים שיהוו הכנה (= כהנה) לביאת המשיח – בחי' "שטיח אדום" (= 2 מליון דולר). שנאמר: "כי בצדקה יכון (= שני מליון דולר) כסא" (משלי ט"ז, י"ב).
ובנוגע לשלום (= מליון דולר): בתורתי, הנני מיצג את החוליה החסרה, שבין תורת הנצרות לבין תורת היהדות – בין אלקי אברהם לבין אלקי יעקב. כלומר: הנני עוסק ב"א-להי יצחק" (= חמור). ומדובר בממוצע שבין אור גדול ללא כלים – כפי שהיא הנצרות – לבין כלים מרובים עם מעט אור – כפי שהיא היהדות. והוא מה שנקרא "אורות דתהו (= 2 מליון דולר) בכלים דתקון". אז ביהדות, יש רבוי כלים עד כדי דחית ה"נער", ושלא לדבר – ה"ילד". ולגבי הנצרות, להפך: אפשר לסכם את כולה בכמה משפטים. אז אני, עם ספרי, שהוא כולו מבוסס על מלה אחת – "חן" – שמנסה לתפוס את ה"עיקר" (= סוס + חמור), מהוה כאן גשר. במלים אחרות: ה"תבה" שלי, אמורה להציל את העולם מטביעה בתורה העצומה {"מעינות תהום רבה וארבות השמים" (בראשית ז', י"א)} שמצד יעקב – מצד אחד. שעל כן: "מים עמקים עצה בלב איש" (משלי כ', ה') = "להשקיט לו מימי רע" (תהלים צ"ד, י"ג) = אתנחתא (הטעם שבו נחים) = תבת נח. ומצד שני, לבנות קצת כלים של קבלה וחסידות לנצרות, שהיא רק אור ללא כלים.
נוסף לכל הנ"ל, הנני מיצג כעשו, גם את מה שנקרא אלקי החילוניים – {"יצחק התברך בחול" (ראה במדבר רבה ב', י"ב)} שהם היום הרוב: הנני דואג לאינטרסים שלהם, בכל מה שקשור לעניני העולם הזה, בצד החיובי.
7) מה טיב היחסים בינך לבין רבך – הרב יצחק גינזבורג שליט"א? האם הוא מסכים לדעותיך?
7) הנני רואה ברב גינזבורג את הנציג של יעקב בעם ישראל – בחי' רבי – ראש בית ישראל. ולכן, תפקידו זה לעשות שלום עם עשו, כלומר אתי. והנני נציג גם של משיח בן יוסף לענין זה, בעוד שרבי שליט"א מיצג את בית דוד (דוד = חב"ד). {כאשר אני פונה לנוצרים – הנני נציג של בית דוד, ביחס אליהם, והוא מה שמשיח בן דוד נקרא "חמור".} למעשה, הויכוח ביני לבין הרב התחיל כבר לפני כ-20 שנה. וככל שאני נהיה יותר מה שנקרא "תלמיד ותיק" – כך הוא נוטה יותר להסכים עמי. ההסכמה המלאה תבוא בדמות סכום (= סוס) של 2 מליון דולר – הסכמה שהיא בבחי' "כסות עינים", על מנת שכלם ילמדו ממנו. הרב למעשה כבר נתן את הסכמתו למהלך הכללי, בב' אייר תשס"ז, ואפילו התנדב לתת 4 מליון – 2 בשם הרבי מליובאוויטש ו-2 בשם עצמו – אך כ-8 חדשים לאחר מכן, נכנס למה שנקרא "פרפורי בטן", וחזר בו, לעת עתה, בטענה של "אתנהלה לאטי" (בראשית ל"ג, י"ד). ואמנם, צפוי הוא שיעקב "יעקב" את מועד הגאולה, כטענת עשו: "ויעקבני זה פעמים" (שם כ"ז, ל"ו). או, כטענת ראובן (שמתיחס ליעקב כמו עשו ליצחק): "כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו (= משיח) זה פעמים" (שם מ"ג, י').
8) אתה שלחת לפני שנים רבות מכתבים אל הרבי מליובאוויטש. יכול אתה לתאר לי בקצרה את תוכנם?
8) שנים רבות לפני שפניתי לרב בענין ה-2 מליון, נסיתי להתלות באילן (שנחשב) יותר גבוה – ברבי מליובאוויטש. במכתבים ששלחתי אליו כתבתי את ההשגות שלי בענין המשיח (וישו נמצא שם רק ברמז) – ובדרך של "הפוך על הפוך" – כאילו הוא פרעה מלך מצרים {= ליובאוויטש = סוס + חמור = מנחם + קבצן = רקיע – בחי' ה"פרד" שמפריד בין "מים עליונים" (כנגד ה"סוס" – "סוס פרעה") לבין "מים תחתונים" (כנגד ה"חמור"), בסוד צורת האות א'. לכן גם: "על פני רקיע השמים" (בראשית א', כ') = מנחם מענדל שניאורסאהן. כאמור: סוס + פרד = משיח + אליהו.} – שלחתי לו 10 מכות נפלאות, שמהוות בעצם את המצע הפילוסופי של עשו לצרך עשית "קואליציה" עם יעקב. לדאבוני הרב, המכתבים כנראה לא נמסרו לרבי, ולכן, מעולם לא קבלתי שום תשובה ממנו. אך היות, וב"מכות" ששלחתי לרבי, התבססתי על התורה – את המכות היה עליו לקבל בכל מקרה. ובמקום שיקבל אותם ממני, בבחי' "צחק אחד גדול" (= חמור) – הוא קבל אותם מהסיטרא אחרא, כפשוטו. לדוגמא: במקום לקבל את מכת הדם שלי שמתקשרת גם למכת בכורות, בסוד ה-2 מליון דולר – הוא קבל 2 שטפי דם במח, ונחסמו כתוצאה מכך 2 העורקים שמובילים את הדם לראש: עורק = מליון דולר. זה קרה בשנת תשנ"ב {= "ודבר בעתו מה טוב" (משלי ט"ו, כ"ג) = "שלום שלום"} – כמנין פעמים "מליון דולר". באותה שנה, הרבי אמר ש"תהא שנת נפלאות בכל". ומה שקרה, הוא בסוד: "והכיתי את מצרים (= ליובאוויטש) בכל נפלאתי אשר אעשה (= מליון דולר = שלום) בקרבו" (שמות ג', כ'). באותה שנה, נחתמו הסכמי אוסלו, בין רבין וערפאת – רבי נפול ועשו (בדמות ישמעאל) של הסיטרא אחרא, כפשוטו. ועל שלום שכזה נאמר: "שלום שלום ואין שלום" (ירמיהו ו', י"ד; ח', י"א). וכמובן – יעקב {בדמות יצחק. לשיטתנו, התקון של יעקב, שיבוא בדמות יצחק, והתקון של עשו, שיבוא בדמות אברהם.} נהייה קרבן השלום {יצחק רבין נרצח בי"ב חשון – כמנין "שלום" – השלום "פגע" בו}, בדיוק כפי שרציתי שהרבי יהיה קרבן השלום שלי, בזאת שישלם, לא בדם, אלא בכסף. ובמקביל לכך, ישנו בתנ"ך הספור על יאשיהו (= מנחם מענדל), שהובטח לו שיבוא אל אבותיו "בשלום" (= "ונפל בחרב" = 2 מליון דולר) – ונהרג ב"חרב של שלום" (כפי שאומרים חז"ל), על ידי פרעה נכה (= כהן). אמרו חז"ל: "כל קללות שקלל דוד את יואב בן צריה (= עשו = שלום = מליון דולר), נתקיימו בזרעו.... 'ונפל בחרב' (שמואל-ב' ג', כ"ט) (= 'בשלום') – ביאשיהו" (סנהדרין מ"ח, ב'). כמו כן, ע"פ המדרש: ירמיהו אסף מגופתו שוטטת הדם של יאשיהו 2 רביעיות דם, וקברן.
{בסוד "נכה": הנכות ברגלים – סוד המחסור בכסף, בדומה לנחש, ובדומה לחמור, שעיקר כחו בידיו. ולעומת זאת – הסוס, עיקר כחו ברגליו. הרגלים מיצגות את הכסף – ע"פ מה שנאמר על קרח: "כל היקום אשר ברגליהם" (דברים י"א, ו') – שלפי רש"י, מדובר ברכושם, כי הכסף מעמיד את האדם על רגליו. וכן, נאמר: "ויקם על סלע (= כסף) רגלי" (תהלים מ', ג'). "רכש" – סוס בעברית. ו"יששכר (חמר גרם)" – פרושו: יש שכר – יש רכש – יש סוס. וכן: "כל סוס פרעה" (שמות י"ד, כ"ג) – ר"ת "כסף". וכמה צדקה נותנים לעני? "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות ס"ז, ב'). אז הנחש "הנשך (נושך = 'השיאני' = מליון דולר) עקבי (= יעקב) סוס" (בראשית מ"ט, י"ז), הוא סוד החמור שרוכב על הסוס בתמונת השער בספרי, וכפי שהתחלה גאולת פורים (= חמור לבן = מליונר). והוא גם סוד החמור לבן של המשיח. ולמעשה: חמור שחור על גבי סוס לבן, שביחד מהוים "חמור לבן". וכן: "חמר" + "לבנים" (שמות א', י"ד) = סוס + חמור = מנחם + אריאל = ליובאוויטש = מצרים – שעליהם נאמר: "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כ"ג, כ'). דרך אגב: סוד החמור לבן של המשיח קשור לגופו ודמו של ישו, כפי שמבואר בספרי.}
9) כיצד אתה מגדיר את תפקידו של ישו ביחס לעם ישראל?
9) ישו לא יכול להיות ע"פ פשט משיח בעם ישראל, כי הוא לא מבית דוד (שהרי נולד מ"רוח הקדש"). והייתי מגדיר אותו כ"עץ יוסף" (= ישו). ויוסף, הוא בהחלט מה שנקרא נשמת משיח – כנגד היחידה שבנפש (מסירות נפש) – אותה יקבל בעבור, מי שיוכיח את עצמו כראוי (בין השאר ע"י קנית הבכורה ב-2 מליון דולר, כמבואר).
10) כיצד היית מגדיר את תפקידך בעם ישראל? האם אתה חושב את עצמך לאליהו הנביא?
10) בכל מה שקשור לאליהו הנביא – אפשר לדבר עליו בשני משורים: אליהו בשם המושאל, כלומר: אחד שהוא ב"תקן" של אליהו – מבצע את תפקידו של אליהו, בלסלול את בואו של משיח. ומצד שני – מישהו שיש לו באמת את נשמת אליהו הנביא {או שיש לו את ה"דרגה" של אליהו הנביא}. ובכן: מצד שרש נשמתי, הנני קשור לאלישע הנביא דוקא, והוא סוד חמורו של משיח. לעומת זאת, מורי ורבי שליט"א – יצחק גינזבורג (במס' סדורי = אליהו הנביא) – קשור בנשמתו לאליהו הנביא ממש. אלישע ע"פ כתבי האריז"ל ממונה על נשמת ישו (גלגול גיחזי), ולכן, הנני עוסק בברור הנ"ל. וכשם שאלישע נענש על שדחה את גיחזי בשתי ידים, התקון שלי הוא לקרב את ישו בשתי ידים, וד"ל.
5) מהו אותו קטע מוזר של ה"כפיתיות" שלך בענין החמורים, ובענין המליון דולר או ה-2 מליון דולר?
5) זאת למעשה ה"שטות שיטתית" שלי. וכפי שמבואר בחסידות: "ביאת המשיח" (= תשלום) תלויה ב"שטות דקדושה".
אז כמה רמזים בנוגע ל"שטות" (= חמור אמיתי):
2 : [1 + שטות] = משיח – כלומר, "משיח" הוא נקודה אמצעית של "שטות". ומדובר בדבר והפוכו, כי הענין של "שטות" הוא לסטות מן המרכז – הפך ענין ההתמקדות. אז, נקודה האמצעית של "שטות" תבטא מה שנקרא: "שטות שיטתית". אז, זוהי בדיוק ה"שטות דקדושה" שלי. ולמדתי זאת מדוד המלך עליו השלום, שכאשר היה אצל אכיש, והחליט לנהוג כשוטה, אמר לו: "אתה חייב לי מאה רבו ואשתך חצי" (– כך על פי מדרש תהלים ל"ד).
ובנוגע לחמור – בחי' "יששכר חמר גרם" (שהרת"ס שלו יוצרים את אותיות 'ימ"ח'):
חמור = מאה רבו. חמור לבן = מליונר. "יש שכר (= יששכר) לפעלתך נאם י-ה-ו-ה ושבו מארץ אויב: ויש תקוה לאחריתך נאם..." (ירמיהו ל"א, ט"ו-ט"ז) – ר"ת "מליון לאתון" (כל מלה בנפרד).
נאמר על המשיח: "ומשל (= שלום = מליון דולר) במכמני הזהב והכסף" (דניאל י"א, מ"ג). אז בודאי שמסתתרים מאחורי ה-2 מליון (= צמח = מנחם) הנ"ל, ענינים עמוקים. וכן: "חמור" – ר"ת של חידה, משל ורמז".
ולמשל: הפיכת עשו מרוצח לקבצן (= "בן קץ"). שהרי: "דם" בלשון הקדש זה כסף. וזה גם ר"ת של "מליון דולר". אז נתינת הצדקה באה במקום מות: ו"העני חשוב כמת" - כדברי יעקב לאליפז שבא להורגו; וכן נאמר: "וצדקה תציל ממות" (משלי י', ב'); ולגבי המחיר? "והיה מעשה הצדקה (מליון דולר =) שלום" (ישעיהו ל"ב, י"ז). אז לא סתם, מי שמת, בא אל אבותיו "בשלום" (= 2 מליון דולר).
הענינים השונים הקשורים ל-"2 מליון דולר", מהוים גם "מלבוש" (= 2 מליון דולר) למי שמכונה "ערום" (= ישו). שכל עוד שמדובר ב"אמת במערומיה", יש לכסותה, כלומר, לשתוק. "כי תראה ערם וכסיתו" (ישעיהו נ"ח, ז'). ומצד שני: "ומבשרך (מהמבשר שלך) לא תתעלם" (שם), כלומר, שיש להלביש את ה"ערום" בלבושים ומשלים – לבנות כלים.
הספר הזה מסיבות מובנות, אין עליו הסכמות. ואמנם, לא נגשתי לשום רב, ובקשתי את הסכמתו. אלא מה: הספר הזה דורש מכל אחד בעם ישראל תשלום עבור הזכות לתת הסכמה לספר. ומהנציג הכללי של עם ישראל {"הנשר הגדול" – נותן ההסכמות בספורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב: "מעשה מהשבעה קבצנים"} – הסכמה בדמות 2 מליון דולר – לא פחות. באמצעות התשלום אנו אלה שפודים את נשמת משיח מבין הקליפות.
אז כאמור, ישנם סודות רבים בענין: "האדם האדם הזה" (בראשית כ"ה, ל') – "בדמיך חיי... בדמיך חיי" (יחזקאל ט"ז, ו') (= יצחק = קץ חי = משיח בן דויד + משיח בן יוסף במס' סדורי) – "פדה בשלום (= 2 מליון דולר) נפשי... כי ברבים (= חמור) היו עמדי" (תהלים נ"ה, י"ט) – "ונתנו איש כפר נפשו (= כופר נפש = שני מליון דולר) בפקד אתם" (שמות ל', י"ב), וכו'. אז אני, כעשו, מוכר את הבכורה (סוד נשמת עשו ויוסף) ליעקב תמורת נזיד עדשים שהם סוד ה-2 מליון הנ"ל. {בפסוקים המתארים את מכירת הבכורה, נמצאים הר"ת והס"ת של "מאה רבו".} זהו גם סוד מה שנקרא "פדיון הבן": כי הכהן גדול (כנגד עשו) הוא גואל הדם הכללי של עם ישראל. נותנים כידוע לכהן 5 שקלים שהם "מאה גרה" – כמנין "מאה רבו", שזה מליון. אז היות שמדובר כאן בשתי נשמות – נדרשים 2 מליון כנ"ל. וברגע שהנציג הראוי (וכוונתי למורי ורבי, יצחק גינזבורג שליט"א) יקנה את הבכורה בסכום הנ"ל – משיח יבוא. שנאמר: "היום אם בקלו (= 2 מליון = צמח = מנחם) תשמעו" (תהלים צ"ה, ז').
ואם נפרט עוד קצת, מדוע 2 מליון דוקא – ובכן:
עשו = מליון דולר. וכן: (ע)ין (ש)ין (ו)יו = מליון (בכתיב חסר) – והוא המליון האחד.
ישוע = מיליון דולר. וכן: (י)וד (ש)ין (ו)יו (ע)ין = מיליון (בכתיב מלא) – והוא המליון השני.
כלומר: אנו עוסקים בהחזרת שתי הבחינות הנ"ל, הקשורות לנצרות (= שני מיליון דולר), לעם ישראל – בסוד החזיר, שעתיד לחזור לעם ישראל.
ענין נוסף: זוהי מבחינתנו "סיסמת הגאולה", שכן: 2 מליון דולר = "פקד יפקד" (בראשית נ', כ"ד; כ"ה) – שעל פי המסורת שקבלו זקני העם מיוסף לפני הסתלקותו, משיח יזהה את עצמו עם מלים אלה. ואת "סיסמת הגאולה" נמחיש ע"י 2 אצבעות בבחי' 2 אזני חמור, שענינן הוא "בשלום" – שלום (= מליון דולר) כפול (= מליון) – "2 מליון דולר".
6) מה בכוונתך לעשות עם כסף זה, כאשר תקבל אותו? וכיצד ברצונך לעשות שלום בעולם?
6) הכסף מסמל את גאולתו של הנחש – גם סוג של אמת במערומיה – כנגד יוסף שיוצא מבית האסורים. וכן, על דרך "עבד עברי" {= משיח = "(ושם אתנו נער) עברי עבד" (בראשית מ"א, י"ב) – שאגב, "שמו אתון"}, שכאשר משתחרר מהתלות ברבו, מקבל ממנו מענק, שיעזור לו להתבטא בדרכו העצמאית. והסמל לגאולתו של הנחש {שקשור לחמור – שכם בן חמור היה חוי – חויא – נחש בארמית} – הוא אותו ציור שבעטיפה: מה שנקרא, להיות "על הסוס". וישמש לצרך ההפקה העצומה שכרוכה בלהביא את המשיח. ולמשל, אחת הפעולות הראשונות שהנני מתכנן, הוא משפט חוזר לישו, ע"י 10 מגדולי הרבנים – יצוג של עשרת אחיו שמכרוהו. זאת, קבל עם ועולם. שנאמר: "ציון במשפט תפדה (חית נון = מלירד דולר =) ושביה בצדקה" (ישעיהו א', כ"ז). {"במשפט" + "בצדקה" = "ישו ישו".} וכמובן: היות, ובמקצועי הנני מוסיקאי – מדובר גם בהפקות מוסיקליות, שישרתו את המטרה. ושאר ענינים שיהוו הכנה (= כהנה) לביאת המשיח – בחי' "שטיח אדום" (= 2 מליון דולר). שנאמר: "כי בצדקה יכון (= שני מליון דולר) כסא" (משלי ט"ז, י"ב).
ובנוגע לשלום (= מליון דולר): בתורתי, הנני מיצג את החוליה החסרה, שבין תורת הנצרות לבין תורת היהדות – בין אלקי אברהם לבין אלקי יעקב. כלומר: הנני עוסק ב"א-להי יצחק" (= חמור). ומדובר בממוצע שבין אור גדול ללא כלים – כפי שהיא הנצרות – לבין כלים מרובים עם מעט אור – כפי שהיא היהדות. והוא מה שנקרא "אורות דתהו (= 2 מליון דולר) בכלים דתקון". אז ביהדות, יש רבוי כלים עד כדי דחית ה"נער", ושלא לדבר – ה"ילד". ולגבי הנצרות, להפך: אפשר לסכם את כולה בכמה משפטים. אז אני, עם ספרי, שהוא כולו מבוסס על מלה אחת – "חן" – שמנסה לתפוס את ה"עיקר" (= סוס + חמור), מהוה כאן גשר. במלים אחרות: ה"תבה" שלי, אמורה להציל את העולם מטביעה בתורה העצומה {"מעינות תהום רבה וארבות השמים" (בראשית ז', י"א)} שמצד יעקב – מצד אחד. שעל כן: "מים עמקים עצה בלב איש" (משלי כ', ה') = "להשקיט לו מימי רע" (תהלים צ"ד, י"ג) = אתנחתא (הטעם שבו נחים) = תבת נח. ומצד שני, לבנות קצת כלים של קבלה וחסידות לנצרות, שהיא רק אור ללא כלים.
נוסף לכל הנ"ל, הנני מיצג כעשו, גם את מה שנקרא אלקי החילוניים – {"יצחק התברך בחול" (ראה במדבר רבה ב', י"ב)} שהם היום הרוב: הנני דואג לאינטרסים שלהם, בכל מה שקשור לעניני העולם הזה, בצד החיובי.
7) מה טיב היחסים בינך לבין רבך – הרב יצחק גינזבורג שליט"א? האם הוא מסכים לדעותיך?
7) הנני רואה ברב גינזבורג את הנציג של יעקב בעם ישראל – בחי' רבי – ראש בית ישראל. ולכן, תפקידו זה לעשות שלום עם עשו, כלומר אתי. והנני נציג גם של משיח בן יוסף לענין זה, בעוד שרבי שליט"א מיצג את בית דוד (דוד = חב"ד). {כאשר אני פונה לנוצרים – הנני נציג של בית דוד, ביחס אליהם, והוא מה שמשיח בן דוד נקרא "חמור".} למעשה, הויכוח ביני לבין הרב התחיל כבר לפני כ-20 שנה. וככל שאני נהיה יותר מה שנקרא "תלמיד ותיק" – כך הוא נוטה יותר להסכים עמי. ההסכמה המלאה תבוא בדמות סכום (= סוס) של 2 מליון דולר – הסכמה שהיא בבחי' "כסות עינים", על מנת שכלם ילמדו ממנו. הרב למעשה כבר נתן את הסכמתו למהלך הכללי, בב' אייר תשס"ז, ואפילו התנדב לתת 4 מליון – 2 בשם הרבי מליובאוויטש ו-2 בשם עצמו – אך כ-8 חדשים לאחר מכן, נכנס למה שנקרא "פרפורי בטן", וחזר בו, לעת עתה, בטענה של "אתנהלה לאטי" (בראשית ל"ג, י"ד). ואמנם, צפוי הוא שיעקב "יעקב" את מועד הגאולה, כטענת עשו: "ויעקבני זה פעמים" (שם כ"ז, ל"ו). או, כטענת ראובן (שמתיחס ליעקב כמו עשו ליצחק): "כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו (= משיח) זה פעמים" (שם מ"ג, י').
8) אתה שלחת לפני שנים רבות מכתבים אל הרבי מליובאוויטש. יכול אתה לתאר לי בקצרה את תוכנם?
8) שנים רבות לפני שפניתי לרב בענין ה-2 מליון, נסיתי להתלות באילן (שנחשב) יותר גבוה – ברבי מליובאוויטש. במכתבים ששלחתי אליו כתבתי את ההשגות שלי בענין המשיח (וישו נמצא שם רק ברמז) – ובדרך של "הפוך על הפוך" – כאילו הוא פרעה מלך מצרים {= ליובאוויטש = סוס + חמור = מנחם + קבצן = רקיע – בחי' ה"פרד" שמפריד בין "מים עליונים" (כנגד ה"סוס" – "סוס פרעה") לבין "מים תחתונים" (כנגד ה"חמור"), בסוד צורת האות א'. לכן גם: "על פני רקיע השמים" (בראשית א', כ') = מנחם מענדל שניאורסאהן. כאמור: סוס + פרד = משיח + אליהו.} – שלחתי לו 10 מכות נפלאות, שמהוות בעצם את המצע הפילוסופי של עשו לצרך עשית "קואליציה" עם יעקב. לדאבוני הרב, המכתבים כנראה לא נמסרו לרבי, ולכן, מעולם לא קבלתי שום תשובה ממנו. אך היות, וב"מכות" ששלחתי לרבי, התבססתי על התורה – את המכות היה עליו לקבל בכל מקרה. ובמקום שיקבל אותם ממני, בבחי' "צחק אחד גדול" (= חמור) – הוא קבל אותם מהסיטרא אחרא, כפשוטו. לדוגמא: במקום לקבל את מכת הדם שלי שמתקשרת גם למכת בכורות, בסוד ה-2 מליון דולר – הוא קבל 2 שטפי דם במח, ונחסמו כתוצאה מכך 2 העורקים שמובילים את הדם לראש: עורק = מליון דולר. זה קרה בשנת תשנ"ב {= "ודבר בעתו מה טוב" (משלי ט"ו, כ"ג) = "שלום שלום"} – כמנין פעמים "מליון דולר". באותה שנה, הרבי אמר ש"תהא שנת נפלאות בכל". ומה שקרה, הוא בסוד: "והכיתי את מצרים (= ליובאוויטש) בכל נפלאתי אשר אעשה (= מליון דולר = שלום) בקרבו" (שמות ג', כ'). באותה שנה, נחתמו הסכמי אוסלו, בין רבין וערפאת – רבי נפול ועשו (בדמות ישמעאל) של הסיטרא אחרא, כפשוטו. ועל שלום שכזה נאמר: "שלום שלום ואין שלום" (ירמיהו ו', י"ד; ח', י"א). וכמובן – יעקב {בדמות יצחק. לשיטתנו, התקון של יעקב, שיבוא בדמות יצחק, והתקון של עשו, שיבוא בדמות אברהם.} נהייה קרבן השלום {יצחק רבין נרצח בי"ב חשון – כמנין "שלום" – השלום "פגע" בו}, בדיוק כפי שרציתי שהרבי יהיה קרבן השלום שלי, בזאת שישלם, לא בדם, אלא בכסף. ובמקביל לכך, ישנו בתנ"ך הספור על יאשיהו (= מנחם מענדל), שהובטח לו שיבוא אל אבותיו "בשלום" (= "ונפל בחרב" = 2 מליון דולר) – ונהרג ב"חרב של שלום" (כפי שאומרים חז"ל), על ידי פרעה נכה (= כהן). אמרו חז"ל: "כל קללות שקלל דוד את יואב בן צריה (= עשו = שלום = מליון דולר), נתקיימו בזרעו.... 'ונפל בחרב' (שמואל-ב' ג', כ"ט) (= 'בשלום') – ביאשיהו" (סנהדרין מ"ח, ב'). כמו כן, ע"פ המדרש: ירמיהו אסף מגופתו שוטטת הדם של יאשיהו 2 רביעיות דם, וקברן.
{בסוד "נכה": הנכות ברגלים – סוד המחסור בכסף, בדומה לנחש, ובדומה לחמור, שעיקר כחו בידיו. ולעומת זאת – הסוס, עיקר כחו ברגליו. הרגלים מיצגות את הכסף – ע"פ מה שנאמר על קרח: "כל היקום אשר ברגליהם" (דברים י"א, ו') – שלפי רש"י, מדובר ברכושם, כי הכסף מעמיד את האדם על רגליו. וכן, נאמר: "ויקם על סלע (= כסף) רגלי" (תהלים מ', ג'). "רכש" – סוס בעברית. ו"יששכר (חמר גרם)" – פרושו: יש שכר – יש רכש – יש סוס. וכן: "כל סוס פרעה" (שמות י"ד, כ"ג) – ר"ת "כסף". וכמה צדקה נותנים לעני? "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות ס"ז, ב'). אז הנחש "הנשך (נושך = 'השיאני' = מליון דולר) עקבי (= יעקב) סוס" (בראשית מ"ט, י"ז), הוא סוד החמור שרוכב על הסוס בתמונת השער בספרי, וכפי שהתחלה גאולת פורים (= חמור לבן = מליונר). והוא גם סוד החמור לבן של המשיח. ולמעשה: חמור שחור על גבי סוס לבן, שביחד מהוים "חמור לבן". וכן: "חמר" + "לבנים" (שמות א', י"ד) = סוס + חמור = מנחם + אריאל = ליובאוויטש = מצרים – שעליהם נאמר: "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" (יחזקאל כ"ג, כ'). דרך אגב: סוד החמור לבן של המשיח קשור לגופו ודמו של ישו, כפי שמבואר בספרי.}
9) כיצד אתה מגדיר את תפקידו של ישו ביחס לעם ישראל?
9) ישו לא יכול להיות ע"פ פשט משיח בעם ישראל, כי הוא לא מבית דוד (שהרי נולד מ"רוח הקדש"). והייתי מגדיר אותו כ"עץ יוסף" (= ישו). ויוסף, הוא בהחלט מה שנקרא נשמת משיח – כנגד היחידה שבנפש (מסירות נפש) – אותה יקבל בעבור, מי שיוכיח את עצמו כראוי (בין השאר ע"י קנית הבכורה ב-2 מליון דולר, כמבואר).
10) כיצד היית מגדיר את תפקידך בעם ישראל? האם אתה חושב את עצמך לאליהו הנביא?
10) בכל מה שקשור לאליהו הנביא – אפשר לדבר עליו בשני משורים: אליהו בשם המושאל, כלומר: אחד שהוא ב"תקן" של אליהו – מבצע את תפקידו של אליהו, בלסלול את בואו של משיח. ומצד שני – מישהו שיש לו באמת את נשמת אליהו הנביא {או שיש לו את ה"דרגה" של אליהו הנביא}. ובכן: מצד שרש נשמתי, הנני קשור לאלישע הנביא דוקא, והוא סוד חמורו של משיח. לעומת זאת, מורי ורבי שליט"א – יצחק גינזבורג (במס' סדורי = אליהו הנביא) – קשור בנשמתו לאליהו הנביא ממש. אלישע ע"פ כתבי האריז"ל ממונה על נשמת ישו (גלגול גיחזי), ולכן, הנני עוסק בברור הנ"ל. וכשם שאלישע נענש על שדחה את גיחזי בשתי ידים, התקון שלי הוא לקרב את ישו בשתי ידים, וד"ל.
