הסכמות

הסכמות: רק מ"הנשר הגדול", או מעם ישראל!

ה"קבצן בעל העגלה" (= אתון) קורא לכלם "להרתם" אל ה"עגלה", בדרך אל הגאולה השלמה, ותהיה זו הסכמה אמיתית לכל מה שכתוב בספר הזהב. וכוונתי: תרומת סכום...

המרבה יוסיף והממעיט לא יחסיר

{מאהי"ה ח"י (= מליון + מיליון במס' קטן = 39) ₪. ולבעלי יכלת, מצוה מן המובחר – אהי"ה x ח"י (= 2 מליון דולר = "פקד יפקד" = "בשלום" = 378) ₪. ורק למליונרים – למי שבאמת רוצה וגם יכול – 2 מליון דולר כפשוטו. שנאמר:
"ונתנו איש כפר נפשו (= שני מליון דולר) לי-ה-ו-ה בפקד אתם" (שמות ל', י"ב). או: "ופדויי י-ה-ו-ה ישבון ובאו ציון (2 מאה רבוא =) ברנה" (ישעיהו ל"ה, י') (= בשלום). וכן: "פדה בשלום (= 2 מליון דולר) נפשי... כי ברבים (= חמור) היו עמדי" (תהלים נ"ה, י"ט)}.

במלים אחרות: מי שרוצה לתת הסכמה – שישלם! ומי שמשלם, זוכה להסתופף בצל גללי חמורו...
התרומות הן (גם) לזכותו של "הנשר הגדול" (- נותן ההסכמות בספורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב: "מעשה מהשבעה קבצנים". והוא סוד "האריה המת", כפי שיתבאר ענינו בהמשך, בע"ה).

----------------------------------------

ואצטט מתוך הקדמה של ספר נחמד שמצאתי בהשגחתו ית', שנקרא "בן יוסף", לרב יוסף צבי. וזה לשונו:

"כאשר נרצה לנסוע נסיעה בעגלה ובזמן קרוב, אף אם המוליך את הסוסים, איש פשוט, הדיוט ובן כפר יהיה, כנהוג, לא נפחד מללך את דרכנו בטח אתו עמו, כי ידענו שהבעל עגלה מלומד במלאכתו, זאת מאז מקדם. אולם, אם איש שהוא בקי בכל החכמות, אבל להוליך את הסוסים עוד לא נסה, וישב על 'הכסא' ולא ידע ויבין להנהיג כפי הצרך, בדרכים שונות כמובן, אז נוכל לבוא חו"ש לסכנה גדולה. כן אנכי, נבזה וחדל אישים, הנני רוצה לדבר בזה מענין הנוגע לכלל ישראל, ואף שטח מראות עיני – לא דעת לי ולא תבונה, כטפה מן הים מחכמה ותבונה של ראשי הקהלות, אשר דבר זה שייך להם להביט ולראות... ולתקן – אבל כמו הבעל עגלה הנ"ל, כמעט כל ימי עסקתי באותו דבר, לכן אדברה נגד מלכים ולא אבוש, בשגם ולא מרמה בפי חו"ש, רק אהבת ה' ותורתו".

ובנוגע ל"עגל הזהב", להלן רמז אחד קטנטן מתוך הספר:
"ונתתם אתו אל העגלה" (שמואל-א' ו', ח') במס' סדורי (= 160) =
כסף =

"יששכר חמר גרם" במס' סדורי.
וכפי שנאמר: "יש שכר לפעלתך נאם י-ה-ו-ה ושבו מארץ אויב: ויש תקוה לאחריתך נאם..." (ירמיהו ל"א, ט"ו-ט"ז) – ומצויין בר"ת "מליון לאתון" (כל מלה בנפרד).
ואז, מתקבל חמור שהוא כליל ה"שלמות" (= תשלום = ביאת המשיח), כדלקמן:
חמור + תשלום (= 1030) =

חית מם ויו ריש =

"כלך יפה רעיתי ומום אין בך" (שיר השירים ד', ז').
ומדובר בכסף נכון (= סוס – מזומן) מראש, ככתוב: "הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו" (ישעיהו ס"ב, י"א).
יש שכר – רכש – שפרושו: סוס (= סכום) – "אפילו סוס לרכב עליו", כפי שנאמר על מצות הצדקה (כתובות ס"ז, ב').

נ

מממממממממממממממממממממממממ*

נ
וראה תמונת השער עם כתרת המשנה – "והרכיבהו (= חמור) על הסוס" – בסוד ה"חמור לבן" (= פורים): המשיח (= הנחש) – אין לו "רגלים" (כסף שמעמיד את האדם על רגליו – בחי' "כל סוס פרעה" – על מנת שיוכל להתבטא, כי "חכמת המסכן בזויה", ו"בעל המאה הוא בעל הדעה"), ולכן נקרא "עני ורכב על (מאה רבו =) חמור" – שזקוק ל"חמור לבן" (= מליונר) – בחי' "חמר" ו"לבנים" (= חמור וסוס = מיליון דולר) – יחוד של חמור שחור (שעיקר כחו בידיו) עם סוס לבן (שעיקר כחו ברגליו) – כנגד בלק (שחור בלעז) ובלעם (גלגול לבן) – כנגד אברהם (= חמר) ויצחק (= סוס לבן) – שבפנימיות הם עשו (במס' סדורי = אתון במס' סדורי) ויעקב (במס' סדורי = חמור במס' סדורי). ואריכות על כל הנ"ל בגוף הספר (בסוד ברור ענין גופו ודמו של המשיח).

--------

ולהלן הסכמה אמיתית, מהרב נעם לבנת, אותה נתן לי לאחרונה, ואינה רשומה בספר:

הנני הקטן נותן את הסכמתי (שאיננה נצרכת) ליוזמתו של אריאל אלורו הכהן לתקן ולהעלות את מה שפגם אותו האיש ימ"ש, ובפרט לספר 'ימ"ח שמו'. ביודעו ומכירו קאמינא, שליבו לשמים ויראתו קודמת לחכמתו ומן השמים יסייעו שלא תצא תקלה ח"ו תחת ידו.

ואם יצלח פועל ה' בידו יש בכך לחולל מהפכה, ואם יסתייע מן השמים יהיה זה נדבך חשוב במבנה הגאולה המורכב המתרקם והולך.

והריני קונה ממנו הסכמתי זו, בעבור 'שכם חי' שקלים.

בברכה נאמנה,

ידידו ומוקירו

נעם לבנת

אלון מורה - שכם.